ספריית חב"ד ליובאוויטש

פירוש המילות - ברוך שמו - סח, ד

למשפט כי הרחמנות על הבן שייך דוקא אל האם יותר מן האב כידוע וד"ל. וזהו פודה ומציל בבחי' אימא דוקא כאם שתרחם על בנה ביותר ופודה הנשמות שלא יבוא למשפט בב"ד ש"מ והפדי' בכסף שהוא ריבוי החסדים דאימא כנ"ל בפי' פודה. ואמנם זה שיש בכחה לפדות שלא יובא למשפט לפי שפנימי' בינה שרש ומקור הראשון דמשפט דחוב וזכות ע"כ יגבר בה דוקא כח הזכות שיפדה בתחילה שלא יובא למשפט והוא עצמו ענין הכח לפדי' שאחר המשפט לאחר שיצא חייב ונמסר לידי שלוחי הדין. אך ההפרש בניהם שפדי' שאחר גמר הדין אין לנפדה שום מורא וא"צ להחבא ולהסתיר עצמו מיראת המקטרג אחר שפדאוהו ויצא לחירות מידי כחות הדין עצמן וגם מן הב"ד אינו ירא אחר שכבר גמר דינו וניצול ע"י פדי' משא"כ פדי' שקודם למשפט הרי צריך שהפודה עצמו יצניע אותו ויחביאנו בהיכלו סגור מעין כל רואה וישמרנו שמירה מעולה שמא יראנו המקטרג יתבע עליו משפט או פן א' משונאיו ירצה לבקש עליו כו' ע"כ כדי שלא יבוא למשפט צריך לו שמירה והשמירה הוא שיצניע א"ע בהיכל מלך ששם לא ישיגנו עין כל רואה כו' והיינו ופרוס עלינו סוכת שלומך אימא פריסת גדפהא כו' להציל הנשמות מן המקטריגי' התובעים דין כו'. ועז"א פודה ומציל ולאחר הפדי' ג"כ שומרו בהיכל אור הבינה עצמה שלמעלה מהיכל הזכות שיושבים שם הסנהדרין והוא ההיכל הז' הנק' היכל ק"ק כו' וד"ל. ועוד יש טעם למה שבחי' בינה עצמה דוקא פודה ומצלת לפי שאין מיתוק הדין אלא בשרשו הראשון דבינה מינה דינין מתערין והוא בשכל שמטה כלפי חוב דוקא כו' וטענת השכל המנגדו לזכות לא יועיל כלל למתקו רק כשהוא עצמו נתהפך לטעון באותו השכל עצמו לזכות כמו כי יצר לב האדם רע כו' שזהו שכל לזכות שנהפך מטעם ושכל לחוב דכי רבה רעת האדם כו' וכמ"ש במ"א וכנראה בחוש שכאשר הקטיגור עצמו נעשה סניגור אזי יהופך הדין מן הקצה כו' כי יומתק הדין היטב בשרשו ומה גם שהקטיגור יודע יותר מהצלת וזכות איך שיסתיר כח הדין והיינו ע"י פדי' שכח הדין יתהפך לטעון בסברת עצמו לזכות וכח זה אינו אלא בבחי' פנימי' בינה שמשם יוכל להתהפך כו'. ע"כ משם דוקא תוכל להיות מיתוק הדין בשרשו. וזהו פודה ומציל מכח הדין עצמו שיהופך לזכות והצלה כו' וד"ל:

(קח) ברוך שמו. פי' בסידור שם זה שם הוי' דז"א דברי'. בא"י כו' בחי' נוק' דז"א דבריאה כו'. הנה בחי' ז"א דבריאה שרשו הוא בבחי' ז"א דאצי' דאעפ"י שבחי' המל' דאצי' נעשה עתיק לבריאה ומע"י שהוא בחי' כתר דבריאה מקבלים או"א דבריאה ומהם נמשך לז"א דבריאה מ"מ בחי' המדות א' הוא וגם שז"א דבריאה היינו רק בחי' המדות שברצון