ספריית חב"ד ליובאוויטש

שו"ת - סימן ב

להודיע לכל בית ישראל עדת עם הקודש גודל חומר עון איסור שבת דדשו ביה רבים פה קהלתנו ונעשה להם היתר, שמחזיקין מחיה בשבת ועוברים על כמה איסורין איסור מדידה32 ומקח וממכר33 וחישוב סכום מנין34 ועוד כמה וכמה איסורים35. הגם שיש איזה התירים באם שאינו מזכיר לו שם מדה ואינו מודד לו מלא36, היינו דווקא כשנותן לו בלא מעות, דאז הוי כשאלה, משא"כ כשמוכר בעד מעות דהוי משא ומתן גמור37. ואפילו ע"י נכרי אסור38, אם לא באופן שיתבאר למטה, כדאיתא בהדיא בגמרא סוף פרק ג' דביצה39 ע"ש ברש"י40. והנה מהראוי היה להטיל גודא רבא41 ע"ז כמבואר בפ"ד דקידושין42 ע"ש, אבל בוודאי ישראל עם קדוש וטהור אינו צריך לזה חלילה, ואפילו (בכותי) [במומר43] אמרו44 לא שביק התירא ואכיל איסורא ר"ל, ובאם שיהיה איש שוגה ופתי אשר לא יאמין לדברים האלה ונקל בעיניו עון איסור חילול שבת השקול כעבודה זרה ר"ל כמבואר בש"ע יו"ד סי' ב'45, אזי חיוב גמור לכל מי שיודע ממנו וממעשיו להגיד קלונו ברבים46 כדי לבער מעשיו הרעים מקרב ישראל [על ידי כפיה באלה ושמתא47] ואם יחפה עליו ולא יגיד ונשא עונו48, ולהשומעים יונעם ותבא עליהם ברכות טוב49.

וכן יעשה כל איש ישראל שמחזיק מחיה, יבקש לו נכרי ויאמר לו בזה הלשון, אם הייתי רוצה לשכור אותך שתמכור משקה שלי בשבת50 הייתי נותן לך על דרך משל מן טאפ51 שכר אחד טפל ומן טאפ דבש אחד קטנה ומן טאפ יי"ש ג' קטנים על דרך משל, עכשיו אין אני שוכר אותך רק אני מוכר לך שיהיה המשקה שלך52, ואתה תתן לי בעד כל טאפ המעות שתקבל בעדו פחות א' טפל מן טאפ שכר ופחות אחד קטנה מן דבש ופחות ג' קטנים מן טאפ יי"ש על דרך משל, וישראל יקנה לו בלב שלם המשקה שלו בעד סך מעות שיפסוק אתו עמו בעד כל טאפ. ורשאי הישראל להיות יוצא ונכנס אתו עמו לשמרו כשהולך להביא לבית למכור53, רק שלא ידבר ושלא יחשוב עמו כמה מדות נטל בשבת54 רק יחשוב עמו אחר השבת.

גם מוכרי הערינ"ג ומלח וטאבי"ק ינהגו למכור במכירה גמורה על דרך הנ"ל.



32 ראה שוע"ר סי' שכג ס"א.

33 ראה שוע"ר סי' שו ס"ד.

34 ראה שוע"ר סי' שכג ס"ג וסי' תקיז ס"א.

35 ראה שם סי' שכג ס"א.

36 ראה שוע"ר סי' שכג ס"א דעת "ויש מקילין".

37 ראה שוע"ר סי' תקיז ס"ו.

38 כמבואר בשוע"ר סי' רמג ס"ג (במוסגר). סי' רמד סי"ב. סי' שו ס"ד. סי' תקיז ס"ו.

39 כט, ב.

40 ד"ה הרגיל אצלו: ונותנו לו בלא פיסוק דמים.

41 עפ"י ב"ק צב, ב.

42 עב, סע"א.

43 כן תיקן בבדי השלחן סי' קב ס"ק כב עפ"י כת"י.

44 חולין ד, א.

45 סעיף ה. וראה גם שוע"ר סי' קכח סנ"ב וש"נ. וראה שוע"ר סי' שפה ס"ג דהיינו אפילו באיסורי דברי סופרים (כמו הכא).

46 ראה שוע"ר או"ח סי' קנו ס"ח.

47 השלמת בדי השלחן שם.

48 ויקרא ה, א.

49 ראה משלי כד, כה. תמיד כח, א ובמפרש שם.

50 ראה שוע"ר סי' רמה סט"ז שמותר ליתן לנכרי סחורה למכרה כשנותן לו חלק מהריוח ולא צוה לו שיתעסק בשבת. וראה שוע"ר סי' רמד סי"ב שאסור כשקובע לו המלאכה בשבת. ובפרט כשהוא בבית ישראל, כמבואר בשוע"ר סי' רנב ס"ה.

51 מדת הלח ברוסיה.

52 ראה שוע"ר סי' רמה ס"ד באיזה אופן יכול למכור לו את כל החנות והסחורה ליום השבת - בשותפים כשהתנו מתחלה. וראה שם סי"ב באיזה אופן יכול למכור לו את כל העסק ליום השבת - כשאינו שותף רק עובד אצלו בכל ימי השבוע. וכאן מייעץ למכור לנכרי בערב שבת את הסחורה שימכור בשבת.

53 משא"כ בשעה שמוכר. ראה שוע"ר סי' רמד סי"ז ובקו"א שם ס"ק ח.

54 ראה שוע"ר שם סי"ח.