ספריית חב"ד ליובאוויטש

שו"ת - סימן כד

בנידון אלמנה מינקת שניסת תוך כ"ד חדש אם לכופו ע"י נידוי שיוציאנה בגט כמשמעות האחרונים באה"ע סימן י"ג וכמ"ש רש"ל בפירוש בים של שלמה ריש פ"ד דיבמות. ונדרשתי מכת"ר לחוות דעי מרחוק:

והנה לדעתי קשה הדבר מאד ליכנס לבית הספק גט מעושה שלא כדין ח"ו שהוא פסול דאורייתא כי הנה דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. ובב"י סימן קנ"ד הביא דעת המרדכי דשמתא חמירא מנגידא לפי דעת ר"ח דפסק כהירושלמי דאין כופין בשוטים אלא במקום שאמרו חכמים בפירוש שכופין להוציא ולא במקום שאמרו יוציא בסתם וכן פסק שם רמ"א בהג"ה להלכה למעשה ובנידון דידן איתמר בגמרא יוציא בסתם. וא"ל דנידון דידן דמי לנושא נשים בעבירה דהא בירושלמי247 איתמר בהדיא אמר שמואל אין מעשין אלא לפסולות כגון אלמנה לכהן גדול וכו' כן הוא הגירסא במרדכי ריש פרק המדיר וכן פירש המפרש בירושלמי פ"ט דיבמות ופריך בירושלמי והאיכא שניות ומשני כגון אמר שמואל פירש הר"ן סוף פ"ז כלומר לאו דוקא אלו בלבד אלא כל שביאתן באיסור כגון אלו כו' והיינו לרבות אפילו פסולות דרבנן כמו שניות אבל מכל מקום פסולות דוקא מדקאמר כגון כו' וכן הוא בהדיא בתשובות הרא"ש הובא בית יוסף סי' י"ג לענין תוך שלשה חדשים הראשונים ואדרבה מסיק דאפילו לדעת ר"י דכל כפייה בשוטים יש לחלק דשאני הכא דאין גט זה אלא לזמן והוא הדין והוא הטעם תוך כ"ד חדש דמינקת אלא248 דהרא"ש ס"ל דשמתא לא דמי לכפייה בשוטים שהיא הכאה בלי קצבה עד שיאמר רוצה אני ולא דמי לנגידא שהוא מכת מרדות והן י"ג מכות לפי דעת רש"י ולפי דעת הרשב"א לא יותר מארבעים כמ"ש התשב"ץ ח"ב סי' נ"א וגם היא על בגדיו כמ"ש בתשובה ושוטים הן על בשרו אבל אנו אין לנו אלא הכרעת רמ"א לחוש לדעת המרדכי להחמיר אפילו בכפייה ע"י נידוי וכפשט לשון הירושלמי שלא הוזכר שם שוטים אלא אין מעשין סתם ומשמע שם249 שאין כופין כלל רק שאומרים לו שהדין שחייב להוציא ואם לא תוציא מותר לקרותך עבריין כמ"ש הטור וש"ע סוף סי' קנ"ד לפי דעת ר"ח והא דאמרינן ביבמות דף ל"ז דמשמתינן ליה צריך לומר לפי דעת המרדכי כמ"ש המגיד משנה לפי דעת הרמב"ם דאינו אלא משום שעבר על גזירת חכמים ולא כדי להכריחו ליתן גט וכן פסק הבית יוסף להלכה:

ואי לזאת זאת העצה היעוצה לפי ענ"ד להשביע המינקת שבועה חמורה שלא תחזור בה ולסמוך על דברי הגהות מרדכי שברמ"א וגם אם אפשר להכריחו לעקור דירתו ממקום דירת אשתו מהלך כמה ימים ולהשביעו שבועה חמורה שלא יבא למקום דירת אשתו עד כלות כ"ד חדש ולסמוך על דעת האומרים דערוקיה מסתייה אפילו בכהאי גוונא אך שלא לבקש ממנו גט ולהתיר לו לדור במקומה דשמא היא כפייה במעשה ממש ולא התירו אלא בדברים בעלמא לפי דעת ר"ח כמ"ש המרדכי הובא ב"י סימן קנ"ד. ועוד זאת לא אוכל להתאפק הגם כי מי אנכי וכו' אך תורה היא וכו' אשר לפי דעת הטור וסיעתו המתירים לכופו לגרש ע"י נידוי תוך ג' חדשים או תוך כ"ד חדש צע"ג דהא גט מעושה פסול מדאורייתא כמ"ש בבית יוסף סימן קנ"ד ואין כח ביד חכמים אלא לעקור דברי תורה בשב ואל תעשה וע"כ צ"ל דמשום הפקעת קידושין נגעו בה דכל דמקדש אדעתא דרבנן כו'250 והרי לא אמרינן הכי אלא היכי דאיתמר בגמרא בהדיא251 כמ"ש בתשובות רשב"א סימן אלף קפ"ה. ולא דמי לשניות דרבנן דתנן בהדיא בפ"ט דיבמות שכופין דשאני התם דמאחר252 שיש כח ביד חכמים לאסרה עליו ולבטל עונתה מחוייב הוא מדאורייתא לגרש כשמבקשת גט מאחר שאינו יכול לקיים עונתה משא"כ בנידון דידן שהיא רוצה להמתין עד כלות כ"ד חדש. וצ"ל שלמדו כן הטור וסיעתו מדאיתמר בגמרא דף ל"ז משמתינן ליה וס"ל כפרש"י דהיינו עד שיגרש אבל לפירוש הרמב"ם לא מוכח מידי ולא אשכחן הכא בגמרא דאפקעינהו לקידושין והלכך אין לכופו בנידוי אף את"ל דנידוי אינו כשוטים שלא כדעת המרדכי דלעיל ואפילו לדעת ר"י דלעיל:



247 פ"ט ה"ד.

248 עי' צ"צ אה"ע סי' ל"ו ס"ד.

249 עי' צ"צ אה"ע סי' כ"ב ס"ח.

250 עי' צ"צ פס"ד ח"ג דף כ"ח ע"א.

251 צ"צ רכ"ו ע"ח ב.

252 עי' צ"צ אה"ע סי' מ' ס"ח.