ספריית חב"ד ליובאוויטש

שו"ת - סימן ד

שאלה

בעירנו המנהג מדי שנה, מקודם פסח הולך איש אחד המיוחד, שמו ר' בנימין, מבית לבית, וקונה כל חמץ מכל העיר67, והיה מוכר לגוי עפ"י תקנות כבוד קדשו, ובנוסח הנמסר לו ממעלת קדושת כבוד תורתו68. ובערב פסח הלז היה מעשה שכמה שיינקארע"ס69 מיי"ש ושכר היו מצפים וממתינים על ר' בנימין הנ"ל, וכשראו שהזמן קצר הלכו אצלו למכור חמצם לר' בנימין הנ"ל, והשיב להם שכבר מסר השטר מכירה לגוי הקונה, וביקשו ממנו שילך עמם למכור חמצם ולא רצה לילך, רק שקנו ממנו בקנין גמור אגב סודר, וצוה להם שיחפשו את הגוי הקונה, והלכו וחפשו ולא מצאו את הגוי, וחזרו ובאו אצלו לשאול כדת מה לעשות עם חמצם, וספק אם היה אחר זמן איסורו או עדיין לא עבר זמן, וציוה להם שיחתמו על שטר מכירה שתחת ידו אשר הוא קונה, אבל לגוי לא נמכר70, ויש מהשיינקארע"ס שלא חתמו כלל אף על שטר מכירה שתחת ידו, רק שקנו בקנין גמור אגב סודר, ויש שלא מכרו כלל. וכגון דא צריכין לאודועי שמקודם מסרו לגוי שיינקארע"ס בכדי שימכרו על שיינ"ק בפסח71. גם זאת מודיעינן שאצלינו אטקופשטי"ק72 מיי"ש גוי, הנאמן שלו הוא ישראל, וישראל הנאמן הוא מכר כל היי"ש שבקאנטא"ר73 ג"כ לר' בנימין הנ"ל. ויש משיינקארע"ס שלקחו יי"ש על שיינ"ק74 אחר מכירת הנאמן, ויש שלקחו מקודם. והאטקופשטי"ק משכר הוא ישראל, ומכר כל השכר שלו, וכתב בשטר מכירה שמעכשיו הוא מוכר לו כל השכר, ויש שלקחו שכר על שיינ"ק אחר מכירת אטקופשטיי"ק הישראל הנ"ל. גלל כן גודל בקשתינו ממעלת כבוד תורתו אדמו"ר למדנו איך ומה להתנהג. ועד שיגיענו ממעל' תשובה על שאלתינו מצווים ועומדים מאתנו השיינקארע"ס לסגור החדרים שבהם היי"ש והשכר לבל ימכר בשיינ"ק, ומצפים לתשובות פי קדשו איך ומה להתנהג כל אחד ואחד בפרט. וגם לרבות שאלה זאת על קמח שנפל עליו מים ונתחמץ. הגם שנשלח שליח מיוחד לק"ק יאנוויץ לאחיו הרב75 נ"י בחול המועד פסח לשאול השאלה הזאת, והשיב לנו תשובה כאשר יראה מע"ל, אך שאין מבורר הפסק בבירור, לכן אנחנו מצפים לתשובת פי קדשו.

דברי אנחנו מנהיגי קהילתנו ליעלט.

נאום יהושע פאלק בן יהודה ליב ונאום יוסף בן יהודה ליב

וזה אשר השיב

הלוקחים שכר שלקחו אחר מכירת האטקופשטי"ק כל השכר למו' בנימין, וכן כל השיינקארע"ס היהודים שמכרו תחלה השכר למו' בנימין ואח"כ לקחוהו ומכרוהו לגוי למכור בפסח בלי רשות והרמנא ממו' בנימין76, כולם יחזירו עכשיו כל השכר שבעין למו' בנימין ויאמרו לו הנה שלך לפניך כדין גזל חמץ ועבר עליו הפסח77, ומו' בנימין יחזור ויקנה כל השכר הנ"ל בדבר מועט78 מגוי שמכר לו כל החמץ שבעיר, ואף גם זה השכר היה בכלל המכירה אלא שנגזל ממנו בזדון או בשגגה79. אך השכר שלקחו קודם שנמכר למו' בנימין בקנין גמור אגב סודר כדת, אין בידי להתיר כעת מחמת חסרון ידיעה איך מסרוהו לגוי למכור בפסח, כאשר כתב אליכם אחי80 נ"י. וגם השכר שנמכר תחלה למו' בנימין אין להתיר אלא למוכרו לגוי על שיינ"ק, ולא ישתה ממנו שום בר ישראל81. אמנם היי"ש82 כולו, בין שלקחוהו השיינקארע"ס היהודים אחר שנמכר למו' בנימין כדת, בין שלקחוהו מקודם לכן, יש להתירו למכרו לגוי על שיינ"ק83 ולא על הור"ט84, פן ישתה ממנו איזה בר ישראל. והטעם לכל הנ"ל נלאתי נשוא במכתב ופנים אל פנים אדבר אי"ה.

ושאלת הקמח היא סתומה מאוד, איפוא היה ומתי נפלו עליו מים85, ואם היה ברשות ישראל בפסח בוודאי צריך להשליך לנהר86 כל מקום המלוחלח מהקמח.

שניאור זלמן



67 ראה תיקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו ע' קעז וע' קפב, שבתחלה נהגו שאנשי הקהלה מוכרים את החמץ לרב הקהלה והוא מוכרם לנכרי, ואח"כ התחילו לנהוג לתת שטר הרשאה לרב הקהלה למכור חמצם לנכרי.

68 בהלכות מכירת חמץ.

69 מחזיקי בית מרזח.

70 שחתמו על שטר המכירה מבני העיר אל ר' בנימין, ולא על השטר המכירה מר' בנימין אל הנכרי.

71 שכל מחזיק בית מרזח מכר את בית המרזח שלו לידי נכרי, שיוכל למכור שם יי"ש ושכר בפסח. וא"כ אף שלא נכללו היי"ש והשכר במכירת ר' בנימין לנכרי, יכולה אולי המכירה הזאת להתירו בהנאה.

72 החוכר מהממשלה את רשיון מכירת היי"ש והשכר (המספק אותם לבתי המרזח).

73 השייך למשרד הזה. וא"כ אולי מכירת האטקופטשיק את כל היי"ש והשכר (השייכים למשרד) מועלת גם עבור היי"ש שאצל מחזיקי בתי המרזח, שאפשר הם נחשבים כסוכנים של האטקופטשיק. וראה יגדיל תורה (נ.י.) ה ע' מא ואילך.

74 שלקחו יי"ש מהאטקופטשיק כדי למכרו בבית המרזח, וכיון שהאטקופטשיק מכר את היי"ש לר' בנימין והוא מכרו לנכרי, הרי שהם לקחו בלא רשות את היי"ש השייך לנכרי, ואינו נחשב שלהם כדי להאסר בהנאה.

75 הרה"ק מהרי"ל מיאנאוויטש.

76 ואם כן שייך לנכרי הקונה וגזול הוא בידם.

77 משנה ב"ק צד, ב. חו"מ סי' שסג ס"א. וראה שוע"ר סי' תמ סי"ז. סי' תמג סוף ס"ח (ושם נאסר בהנאה, משא"כ כאן שהחזירו למפרע, מועלת המכירה בדיעבד להתירו בהנאה).

78 ראה שו"ע סי' תמח ס"ג.

79 ראה שוע"ר סי' תמח סי"ג-ד (מתי גזילתו מבטלת את המכירה לנכרי).

80 ראה שו"ת שארית יהודה או"ח סי' יב (כג, ב).

81 שבאופן הנ"ל התיר בדיעבד רק בהנאה ולא באכילה.

82 ראה שוע"ר סי' תמב ס"ט בהג"ה, שהתיר בהפסד גדול מאד יי"ש שעבר עליו הפסח, בהנאה ולא בשתיה, רק שיזהר שיהא בענין שלא יחזור הנכרי וימכרנו לישראל.

83 כוסיות לשתיה בבית מרזח.

84 סיטונאות.

85 ראה שוע"ר סי' תסו ס"ח וסי"ב-ג.

86 ראה שוע"ר סי' תמה ס"ד.