ספריית חב"ד ליובאוויטש

שו"ת - סימן כח (ח)

(ח) אך הנה בתשובת מהרי"ו סימן ע"ט מבואר הטעם דלא מלאו לבו להתיר ע"י צירוף סימנים משום דבמתניתין סתמא קתני אע"פ שיש סימנים כו' כלומר דאע"ג דנמצא בספר אחד קדמון דצירוף סימן בגופו ובכליו הוי סימן מובהק כמ"ש מהרי"ו שם ובסי' ק"נ אפילו הכי לא מלאו לבו לסמוך על זה למעשה משום דבמתניתין סתמא קתני כו' (אלא א"כ יש עוד צד להקל כמ"ש שם בסוף התשובה) וכן בתשובת מהריב"ל כתב כן בתחלה בשם ר"י ברונא להקל בזה ע"פ פירוש רש"י ואור זרוע בפירוש המשנה דפ"ג דגיטין מצאו בחפיסה ומכירו לגט וכן כתבו בחידושי רמב"ן ורשב"א ור"ן בשם רש"י ולא חלקו עליו אלא מטעמא אחרינא (וכהאי גוונא ממש כתבו התוס' ביבמות דף קט"ו ע"ב סוף ד"ה וקאמרי כו' בשם ר"י) וכן דעת הרמב"ם שם כפרש"י ולבסוף מסיק מהריב"ל דאין לסמוך על זה להקל ואפילו בצירוף ב' סימנים בגופו ואע"ג דמצד שיקול הדעת יש להקל אפילו הכי274 לישנא דמתניתין אע"פ שיש סימנים כו' וזהו עיקר טעם המחמירין בזה משום לישנא דמתניתין ולא מוקמינן לה בגמרא בארוך וגוץ אלא ללישנא דסימנים דאורייתא מכלל דללישנא דסימנים דרבנן אין צריך לאוקמי בהכי. ומשום הכי נמי אי אפשר לומר כמ"ש אבן העוזר דסימנים לשון רבים קאי אסימן אחד בגופו וסימן אחד בכליו ומשום דחיישינן לשאלה דהא לא אתמר בגמרא275. הך סברא דחיישינן לשאלה אלא ללישנא דסימנים דאורייתא מכלל דאי סימנים דרבנן אין הכרח ממתניתין לומר כך אלא שהאחרונים כתבו כך מצד הסברא בעלמא ולאו מהכרח ממתניתין:



274 עי' צ"צ אה"ע סי' מ"ט ס"ה.

275 עי' צ"צ אה"ע סי' ס"ו סי"ד.