ספריית חב"ד ליובאוויטש

שו"ת - סימן לד

אודות האשה העגונה יגעתי ולא מצאתי צד להיתר אלא א"כ ידוע בבירור שכשפשט השכיב מרע את ידו נגד ידי אשתו כשהתחיל המסדר לומר עמו הרי זה גיטך ונשתתק והגט נשאר בידו לא הניח ידו על המטה או על גבי (גופה) [גופו] אלא היתה ידו פשוטה כך עד שלקחה האשה הגט מידו להצניעו וכהאי גוונא מקרי קירב ידו אליה ומהני לפי דעת רשב"א ור"ן וטור בשם רמב"ם ואף דהטור וש"ע (סי' קל"ח) כתב דתרתי בעינן כו' מכל מקום בשעת הדחק כהאי גוונא אפשר לסמוך על דעת רוב הפוסקים. ובפרט שמא מת כבר היבם. וגם מאי דמספקא ליה למעכ"ת לחוש לדעת התוס' (דף ע"ח סוף ע"א) דבעינן שתדע האשה שהיא מגורשת נראה לענ"ד דגם התוס' מודים דאין הגירושין תלוים ועומדים עד שעה שתדע דוקא אלא כשתדע היא מגורשת למפרע משעת נתינה כמ"ש הרשב"א בשם הראב"ד גבי היא בטבריא כו' וכן דעת התוס' כמבואר בדבריהם דף ע"ט ע"א ד"ה היתה עומדת כו' ע"ש דקתני כיון שהגיע לאויר הגג מגורשת. ואף שיש לפלפל בזה לא רציתי להאריך כי לפע"ד רחוק הדבר מאד שהיתה ידו פשוטה כל כך כמו שהיתה פשוטה בשעת אמירת הרי זה גיטך וקרוב לודאי ששינתה מקומה והונחה על גבי גופו או על גבי המטה כשנשתתק ומשם לקחה האשה גט מידו וא"כ אזל ליה הקירוב הראשון שקירב ידו אליה מתחלה והייינו ממש מ"ש הר"ן אם תפס הבעל גט ולקחתו האשה כו' וברשב"א הובא בית יוסף מבואר דאפילו פתח ידו לא מהני עד שיקריבהו אליה וכו' ומוכח מדבריהם דמה שנטל הגט מן הלבלר לא מיקרי קרבו אליה דדוחק גדול לומר דמיירי שכתבו בעצמם באותו מקום עצמו או שאחזו בידו שלא לשם גירושין דוקא דכל כהאי גוונא הו"ל לפרש ובפרט מדפירשו שיקריבהו אליה דוקא ולא אשמעינן רבותא טפי אפילו בלא קרבו אליה אם תפסו בידו לשם גירושין דומיא דקרבו אליה שהוא לשם גירושין ומ"ש בספר פני יהושע בסוגיא דגיטין דף כ"ח והיינו מ"ש שם שהוא חזקה העשויה להשתנות היינו דוקא אי לא מתניתין דגיטין אלא תרומה אתרומה לק"מ כו' (ע"ש) והט"ז ביו"ד סי' שצ"ז מיירי שכבר מת בודאי דאיתרע לה חזקה דחיים ע"ש ובט"ז אה"ע סי' קנ"ו סק"ח שכתב כך בהדיא. ומ"ש המג"א באו"ח סי' ח' (ס"ק י"א) דחזקה העשויה להשתנות אינה כלום כמ"ש בתשובת הר"ן שבבית יוסף יו"ד סי' ר"א צע"ג ונהפוך הוא דהר"ן לא כתב כן אלא שאינה מוציאה מידי חזקה אחרת שכנגדה ותדע עוד מסוגיא דריש פ"ק דנדה דמוקמינן אשה בחזקתה ואיך לך חזקה העשויה להשתנות גדולה מזו דמגופה חזיא ורוב הנשים רואות מל' ללמ"ד כמ"ש בסי' קפ"ד וקפ"ט ולפי שאין הוראה אלא להתיר וכחא דהתירא עדיף לא רציתי להאריך.

וה' ימיכם ושנותיכם יאריך כנפשיכם ונפש א"נ ד"ש מלונ"ח

שניאור זלמן בא"א מו"ה ברוך זלה"ה