ספריית חב"ד ליובאוויטש

שו"ת - סימן ל"ז

עוד מענין זה

לכבוד הרב המאור הגדול הגאון האמיתי רבה דעמיה ומדברנא דאומתיה קדוש יאמר לו כק"ש מהור"ר שניאור זלמן נ"י.

הנה שמעתי מפי אחי שרומעכ"ת מתרעם על שאנו כותבים בגיטין מסטיסלאוו כי הגידו לפני מעכ"ת שהיא נקראת בפי ישראל אמציסלאוו ובפי נכרים מסטיסלאוו לכן דעת רומע"ל שראוי לכתוב אמציסלאוו דמתקרי מסטיסלאוו כמו שמבואר ברמ"א סי' קכ"ח סעיף ג' הגם כי מי אנכי שאבא עד הלום אין הלום אלא מלכות מאן מלכי רבנן ואיני כדאי שיבואו דברי לפני מעכת"ה אך תורה היא וללמוד אני צריך ובטוח אני בענותנותו האמיתית שיקבל דברי ואם ישרו בעיניו יסכים עליהם. ואמנם העד אשר העיד כן בפני מעכת"ה שקר ענה כי העיר נקראת בפי ההמונים הן ישראל הן נכרים אמציסלאוו ובכתבי ישראל כותבים אמשטיסלאוו ובכתבי נכרים כותבים מסטיסלאוו אך לכאורה שהיה ראוי לכתוב דמתקרי אמציסלאוו כיון שנקראת בפי כולם כך והנה לא עלינו לבד התמיהה כי גם על כל העיירות שכיוצא כי עיר צערקוו נקראת בפי הכל צערקוו ובגיטין כותבים טשערקאוו וגם בשמות האדם מצינו כן כי שם שטעסיא כותבין כן בגט ובפי הכל קורין שצעסיא וכן שם שצערא כותבין שטערא ומסתמא הטעם שהוא כמו שם דנערות כמו אברהם אברלין אהרן ארנין וכיוצא ואין זה שינוי כי הכל יודעים שההמונים משנים הלשון מעיקר השם ולכן אפשר גם בשמות עיירות לא נלמוד מההמונים שמעתיקים הלשון לדומה ולקרוב עד שנעשה אצלם שבועה שקוקה נזיר נזיק וכן באלו העיירות מחליפין הס' בצ' ומבליעין הט' והכל יודעים שההמונים משנים כמה שמות ועיקר השם הוא כמו שכותבין. אך מה ששמעתי שמעלתו מתרעם שיש בו חשש ממזרות דרבנן חלילה תמהתי אם יצא זה מפיו הקדוש כי בדיעבד בוודאי אין שום חשש דלא גרע משם האיש והאשה שאם כתב חניכתו וחניכתה כשר בדיעבד וכן אם כתב שם הטפל לבד לדעת רמ"א סי' קכ"ט סעיף א' ולא גרע השם שנקרא בפי עכו"ם משם טפל וגם בגר אם כתב שם גיותו לבד כשר מזה הטעם דלא גרע מחניכה ומכל שכן בשמות עיירות שאפילו אם שינה מקום עמידת העדים לא תצא לדעת הבית יוסף בסי' קכ"ח וכן הוא דעת רוב הפוסקים וכן לענין שינוי מקום עמידת האיש והאשה כמו שאנו כותבים דעת הרמ"א בסי' הנ"ל להכשיר בשעת הדחק ומכל שכן בנידון דידן שגם לכתחלה ראוי לכתוב כמו שכותבין בכל השטרות ואף אם נאמר שראוי לכתוב דמתקרי אמציסלאו כמו שקורין העולם מ"מ בדיעבד אין שום חשש פקפוק וחלילה להוציא לעז על כמה אלפים נפשות ובוודאי שמע השומע וטעה ולא יצא זה מפיו הקדוש. אך עדיין יש לתמוה כי לכאורה היה ראוי לכתוב אמשטיסלאוו כמו שכותבין בשטרות ישראל וכמו שמבואר ברמ"א סי' קכ"ח סעיף א' שאם הכל הוא שם אחד כותבין שם ישראל לבד כמו הרעדיש רעדיש אלא מאחר שבדיעבד הוא כשר בוודאי דלא גרע משם הטפל ובפרט שהכל הוא שם אחד אין בידי לשנות ממה שנהגו גדולי ארץ אשר היו לפנינו במחנינו ומהם אבי ז"ל והרב הגדול מוהר"ר ישראל ז"ל מלובאוויץ והרב המפורסם מהור"ר דוב ז"ל שקטנם עבה ממתני ובוודאי דקדקו יפה ואולי ידעו שמה שכותבין אמשטיסלאוו נשתנה אחר כך ומאחר שאין השינוי ניכר כל כך לא רצו לשנות בגיטין ומי יבא לדון אחריהם את אשר כבר עשוהו וגם שלא להוציא לעז על הגיטין הראשונים כמו שמבואר בסי' קמ"ב סעיף (ט"ז) [ט"ו] והוא מהגמרא וכן כתבו הפוסקים גבי מי שרוצה לתייג האותיות ובכמה מקומות באחרונים הגם שיש לחלק כי לענין שם העיר יאמרו שנשתנה השם מ"מ מצינו כיוצא בו לענין עיר שאין בה אלא בורות ואגמים בסי' קכ"ח סעיף ז' ובוודאי בשינוי גמור אין לחוש לזה אבל בנדון דידן אין כאן שינוי הניכר כל כך ובפרט שאנו גרים ותושבים בין האומות והם קראו בשמותם עלי אדמות ויודעים עיקר השם לכן אין בידי לשנות ממה שנהגו הגדולים אשר לפני נוחי נפש ומה לי להאריך לאיש כמוהו כי מה אבין ולא עמו הוא ובקשתי למחול עכ"ה להודיענו דעתו הנשגבה ושלום למר ולתורתו דברי המצפה לתשובתו הרמתה ומבקש לשתות בצמא את דבריו:

יעקב בהרב הגדול מוה"ר משה זצללה"ה ליפשיץ מ"צ דק"ק אמשטיסלאוו יצ"ו

וזה שהשיב על זה

הנה בהשקפה ראשונה במכתבו שאין בידו לשנות המנהג שמתי אל לבי מאמר רז"ל כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כו' אמנם מקרוב הצצתי עוד הפעם במכתבו והכל הולך אחר החיתום אשר בקשה נפשו הטהורה בסיום מכתבו להודיע דעתי ומצפה לתשובתי אמרתי ללבי הנה עדיין יש איזה פתח תקוה לזאת באתי לפרש שיחתי בקצרה אולי יתקבלו דבריי ויכנסו באזניו הטהורות:

הנה מעולם לא עלה על דעתי לכתוב אמציסלאוו בצ' כי זה ידוע לכל349 שקריאת הצ' בפי כל היא נכתבת בט' ש' כי הן קרובות מאד במבטא כמו טשאריי וטשערקוב ודומיהן ואריכות כת"ר בזה אך למותר. אך דעתי היתה מתחלה שיכתבו אמטשיסלאוו והנה לפי מ"ש כת"ר שבכתבי ישראל במחנהו הטהור כותבים אמשטיסלאוו ראוי ונכון לכתוב כן גם בגיטין לכתחלה עכ"פ לדברי הכל כי שם ישראל עיקר ושם הנכרים טפל350 ולפי דעת הבית שמואל סי' קכ"ט ס"ק ג' אפילו בדיעבד פסול אם כתב שם הטפל לבד דלא כרמ"א וכן פסק הט"ז שם ומסיים351 דהג"ה זו לאו דסמכא היא להלכה כלל אלא דהתם מיירי בשם האיש והאשה אבל בשם העיר יש לצדד ולהקל בדיעבד משום דמסתמא נתייסדה העיר שנים רבות קודם שנתיישבו ישראל בתוכה ואז היה שמה מסתמא מסטיסלאוו לחוד ומאחר352 שזהו שמה הראשון יש להכשיר בדיעבד כמו בגר353 בשם הנכרי דכשר בדיעבד (וכמו שכתב כת"ר) משום שזהו שמו הראשון כמו שכתב הלבוש354 וכמבואר בתוספות ורא"ש שמזה הביא ר"ת ראיה למומר בשם ישראל. וכל זה בדיעבד אבל לכתחלה ודאי לכ"ע צריך לכתוב שם העיקר שהוא של ישראל. ואת"ל דמסטיסלאוו הוא קיצור השם והכל שם אחד וכמו הרעדי"ש ורעדי"ש א"כ אין צריך לכתוב כלל דמתקריא מסטיסלאוו וכמו אילו היה עיקר השם שהוא של ישראל הרעדי"ש והנכרים היו קורין בקיצור רעדי"ש דאתי במכל שכן לכתוב שם של ישראל לבדו (אבל באמת אפשר דלא דמי כלל להרעדי"ש שהה"א בחטף וסמוכה ורהוטה להרי"ש אבל355 אמסטיסלאוו האל"ף בפתח ודמי לקאזמירז ופוזנא בסדר מהר"מ) לכתחלה עכ"פ שהרי אפילו בקיצור דישראל אין כותבים לכתחלה שם הקיצור אלא שם העיקר ולא התיר הרא"ש לכתחלה אלא בחניכה שהכל קורין בו אלא שחותם בשטר כו' והיינו דישראל קורין כן ולא נכרים וכן מ"ש התוס' א"נ כשהכינוי דומה לשם כו' (עיין ב"י דהרא"ש והטור לא ס"ל הך שינוייא) מיירי הכל בישראל ולא בנכרים וכמ"ש מהרי"ק סי' ק"ו בשם ר"ת דפרסום הנכרים אינו מעלה כו' הובא ב"י ולא אשכחן דמהני קיצור הנכרים אפילו בדיעבד אם כתבו לבדו אלא בדישראל כמו חזקיה מחזקיהו והלכך מאחר דמדינא בעינן לכתוב שם ישראל לכ"ע אין לחוש ללעז על גיטין הראשונים כמ"ש בבית שמואל סי' קכ"ה סק"י דאין לחוש ללעז אלא בדבר שהוא חומרא בעלמא ולא מדינא. אך אין רצוני להאריך בזה כלל356 כי באמת לא זאת היתה עיקר קפידתי כלל רק על גיטין הנשלחים מעירכם לעיירות שאינן סמוכות לעירכם ומכל שכן לעיירות הרחוקות שאין מכירין ויודעים כלל בשם מסטיסלאוו שנקראת עירכם בכתבי נכרים רק נודעת ומפורסמת עירכם ושגור בפי הכל בשם אמטשיסלאוו וכשרואין בגט שם מסטיסלאוו סוברים שהיא עיר אחרת ממדינות רחוקות כאשר קרה לי ולרבים עמדי אשר קראנו בגט הנשלח מעירכם לדובראוונע וע"פ מקרה נשלח אלי לעיין בו באיזו שאילה שהיתה בו ונבהלנו מראות. וזאת סיפרתי לאחיו נ"י שהרי זה מבואר בסי' קכ"ח סעיף ג' בהג"ה בלי שום חולק דאם357 יש לעיר שם אחר במקום הנתינה דינה כשם הבעל בסי' קכ"ט ושם מבואר היטב358 דאם כתב מקום הכתיבה לחודיה פסול לכ"ע אפילו בדיעבד ואם ניסת תצא והולד ממזר מדרבנן כמבואר שם בטור ובבית שמואל:



349 רכ"ד ע"ז ד'.

350 ק"צ מ"ט ב' נ' ד'.

351 רמ"ו צ"ב ג'.

352 רנ"ב צ"ח ב' ר"ז ע"א ד'.

353 קפ"ו מ"ג ד' קפ"ט מ"ז ד'.

354 סעיף ו.

355 רנ"ג צ"ח ג'.

356 רמ"ט צ"ה א' רנ"ד צ"ט א'.

357 רנ"ד צ"ח ד'.

358 רנ"ב צ"ו ד'.