ספריית חב"ד ליובאוויטש

ליובאוויטש - ליובאוויטש בתקופתינו

השם ליובאוויטש בתקופתינו מפורסם לא בגלל העיירה "ליובאוויטש" כי אם בגלל התנועה "ליובאוויטש".

מאז עלה כ"ק אדמו"ר, רבי מנחם מענדל שניאורסאהן, על כס נשיאות חב"ד, התחיל לשלוח שלוחים למרחבי תבל, לפתוח מרכזי יהדות וחסידות חב"ד בכל עיר ובכל פינה.

"ליובאוויטש" מפורסמת היום בכל העולם, ויש לה היום לערך אלפיים מרכזים, במאות מדינות הפזורות בכל העולם.

מאז נפתחו שערי ברית המועצות, ואח"כ "חבר העמים", שלח הרבי שלוחים רבים לפתוח מרכזי חב"ד גם בעיירות ומדינות רבות ב"חבר העמים".

גם בליובאוויטש נקנתה חצר עם בית, בשנת תשמ"ט, שהפך להיות "בית חב"ד". בבית הזה נאספים כל הנוסעים להשתטח על אהלי הקודש בליובאוויטש, שם כותבים את הפדיון ומשם הולכים אל הציון הקדוש.

עם פתיחת מסך הברזל, התחיל הרב נתן גורארי' לדון עם ממשלת רוסיה בקשר לבניית מוזיאון מיוחד על גבי חצר רבותינו בעיירה ליובאוויטש; במשך שנות הפעילות הירבה לקבל עידוד וזירוז מאת הרבי, להביא את התוכנית האמורה לביצוע.

עם פתיחת מסך הברזל, התחיל הרב נתן שי' גורארי' לדון עם ממשלת רוסיה בקשר לבניית מוזיאון מיוחד בעיירה ליובאוויטש. במשך שנות הפעילות הזאת הירבה הרב גוארי' לקבל עידוד וזירוז מאת הרבי - להביא את התוכנית לביצוע.

בשנת תנש"א, בשעה ששלח הרבי את המשלחת המיוחדת לרוסיה בנושא גאולת הספרים, מינה את ארבעת חברי המשלחת להנהלת אגודת חב"ד ברוסיה (ואח"כ במדינות חבר העמים). המשלחת נפגשה אז עם ממשלת רוסיה ודנו בנושא. הממשל שלח אז המלצה אל ראשות פלך סמולנסק (שאליה שייכת גם העיירה ליובאוויטש) לעזור בביצוע התוכנית.

בהמשך לאותה פגישה, כתב יו"ר ועדת השרים של רוסיה, מר מאלישוב, אל הנהלת אגודת חב"ד ברוסיה, בהצעה למנות אחד מחב"ד שידון עם ראשי פלך סמולנסק בפרטי התוכנית.

בשנת תשנ"ו (1996) נכנס לנושא הזה גם הנגיד מר אליה שי' סגל. הוא קנה חלק מחצר רבותינו בליובאוויטש למטרה הנזכרת. בשנת תשנ"ח (1998) הוא קנה חלק נוסף בחצר, ואת החלק השלישי והאחרון קנה בשנת תש"ס (2000).

מיד התחיל בבנין בית המוזיאון במרכז החצר. לקראת תחלת ניסן הושלמה בניית המוזיאון, ונפתח המוזיאון לציבור.