ספריית חב"ד ליובאוויטש

ליובאוויטש - ליובאוויטש בדור הרביעי של חב"ד

האדמו"ר הרביעי לבית חב"ד, רבי שמואל (מוהר"ש), הוא האדמו"ר היחידי שנולד, גר כל ימיו וגם נסתלק בליובאוויטש.

כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע נולד בליובאוויטש ב' אייר תקצ"ד (1834). אחרי הסתלקות כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק" בי"ג ניסן תרכ"ו (1866) קיבל את נשיאות חב"ד.

כעבור שתי שנים, בקיץ תרכ"ח (1868) נשרף שוב כל החצר והבתים אשר עליו. הוצרכו לבנות את הבתים מחדש, ונוצרה בעיה:

כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" כתב בצוואתו שבניו לא יגורו בביתו רק יהיה מקום תלמוד תורה לתינוקות של בית רבן או בית מדרש. עתה שנשרף הבית הסתפק כ"ק בנו וממלא מקומו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אם הוא יכול לבנות את ביתו על מקום בית אביו, שאולי לא היתה הצוואה אלא שלא יגורו בביתו כל זמן שהוא קיים.

הוא כתב בזה שאלה ותשובה (אגרות קודש שלו אגרת מא), אבל למעשה בנה במקום הזה בשנת תרל"ב (1872) את האולם הגדול, כגודל הבית אשר היה שם - 30X30 ארשין (21X21 מטר). תקרתו של האולם הגדול היתה גבוהה משאר הבנינים (ראה ס' השיחות תש"ד ע' 6), עם חלונות גדולים וגבוהים לשלשת צדדיו (זכרונותי - ששונקין - עמ' 33).

בפינה המזרחית דרומית של האולם הי' חדר שני, ולידו פתח הכניסה, כיור וקיר לתליית המעילים (זכרון לבני ישראל עמ' לד).

האולם הזה היה מוקדש לתפלות בימים נוראים והתוועדויות, בשעה שהיה מתקבץ קהל גדול של אורחים בליובאוויטש. שם התקיימה בקיץ תרנ"ב (1892) חתונת בתו מרת חי' מושקא הורנשטיין, שם התקיימה בקיץ תרנ"ג (1893) חגיגת הבר מצוה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ושם התקיימה בקיץ תרנ"ז (1897) גם חתונתו (ראה ס' המאמרים תשי"א ע' 171).

*

כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע רצה אם כן לבנות את בית דירתו במקום שבנה כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק" את בית הכנסת, היינו לצד מזרח. אך גם בזה היתה לו שאלה, אם מותר לבנות בית דירה על מקום שהיה בנוי בתחלה בית המדרש.

גם בזה כתב שאלה ותשובה (שם אגרת מב), ושם מספר אשר למעשה לא התפללו בבית הכנסת הזה (שבנו לערך בשנת תרי"ט) רק בראש השנה ויום הכיפורים, וגם אחרי ההסתלקות התפללו בו בר"ה ויוהכ"פ של שנת תרכ"ז (1866), משא"כ ביוהכ"פ של שנת תרכ"ח (1867) הי' הקור גדול ולא התפללו בו, רק היה משמש לבית המדרש בימי הקיץ. ובמשך הקיץ של שנת תרכ"ח (1868) נשרף.

למעשה קנה אז כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע שטח נוסף, בהמשך החצר לצד מזרח, ושם בנה את ביתו; ואילו על מקום בית הכנסת בנה את האולם הקטן, שהיה מחובר לדירתו. בכותל המזרחי של האולם הקטן היה פתח ממנו אל חדר היחידות. באולם הקטן הזה היה גם חדר שני (חב"דניצע, למאריכים בתפלה ביחידות), ועל גביו - עזרת נשים.

בין שני הבתים היה שער היוצא לרחוב שילעווע הסמוך - לצפון החצר.

אורך אולם הקטן, ממזרח למערב, הוא 18 אמות, ועוד 4 אמות - החדר השני, רחבו 15 אמות וגבהו חמש אמות ורבע. שלושה חלונות גבוהים ורחבים בקיר הדרומי, ההולך אל החצר, ועוד שלושה חלונות גבוהים ורחבים בקיר הצפוני, ההולך אל רחוב שילעווע (תיאור פרטי של האולם הקטן ראה לקוטי דבורים ח"ד תערב, ב. זכרון לבני ישראל עמ' כא. תיאור החדר שני והעזרת נשים - אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ה ע' קצט-ר).

*

בשעה שבנה את האולם הקטן למקום תפלה, התנה רבינו שיוכל לעשות בו כרצונו בכל עת שירצה. ולכן בעת חתונת בנו הרז"א (הרב זלמן אהרן) שהתקיימה בתחלת שנת תרל"ד (1873), ערכו את סעודת הנישואין באולם הקטן הזה (אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ה ע' רב).

האולם הגדול, שעיקר תשמישו היה לימים נוראים, היה בנוי בלי חימום (אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ע' א), וכיון שחתונת הרז"א היתה בימי החורף הוכרחו לערוך אותה באולם הקטן.

ברשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (בית משיח גליון 250 ע' 17) מסופר, אשר במשך שנות נשיאותו בנה כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע גם את שאר הדירות אשר בחצר, דירה עבור בנו הרז"א (בפינה מזרחית צפונית של ביתו), עבור בתו מרת דבורה לאה גינזבורג (בפינה מערבית דרומית; שהיתה אח"כ דירתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע), ודירה עבור כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (באמצע הצד הדרומי של החצר).

למזרחה של הדירה הזאת היה עוד שער כניסה לחצר, ולידה באר מים וגינה (ליובאוויטש וחייליה עמ' 21).

*

רב העיירה ליובאוויטש בתקופת כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע היה הרב אברהם ב"ר יוסף זעליגסון.

*

כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע נסתלק בליובאוויטש בי"ג תשרי תרמ"ג (1882), ושם מנוחתו כבוד, באהל שבנו עבור כ"ק אביו אדמו"ר ה"צמח צדק" כמסופר לעיל.

כשנפטרה זוגתו הרבנית הצדקנית מרת רבקה ע"ה, בשנת עדר"ת (1914), הניחוה בסמיכות אליו ליד האהל הנ"ל.

בבית החיים היה גם אהל מיוחד עבור הרבניות הצדקניות: מרת סטערנא אשת אדמו"ר הזקן; מרת שיינא אשת אדמו"ר האמצעי; מרת חי' מושקא אשת אדמו"ר ה"צמח צדק", ועוד רבניות מבית הרב.