ספריית חב"ד ליובאוויטש

זכרונותי - פרק ט. הלימודים בישיבה בוויטבסק

בעיר וויטעבסק יש ג' מחוזות, והנהר - דווינה, מחלק אותם. ושמותיהם: א) זארוטשיי. ב) אזוריע. ג) קליינע זייט. לפי התכנית סידרו שכיתתנו תלמוד באיזוריע. לכן הוצרכנו ללכת לבית כנסת מאיזוריע, ושם חילקו לנו הימים. זה היה מרחק כמה קילומטרים.

בנוגע ללימוד, אמרו לי; שאני צריך להכין את עצמי להשיעור בפרק שניים אוחזין דף ג "תני ר' חייא", ושאלך לקליינער זייט בליוובאוויצער שול הקטנה [כי ממול היתה הליובאויצער שול הגדולה. ושם (בהגדולה) התפלל הרה"ג הרה"ח הרב שמרי' ליב מדליה19 הי"ד (נהרג בבית הסוהר הקומוניסטי)], ושם יבחנו אותי ב"תני ר' חייא, מנה לי בידך".

הכנתי את הגמרא, והרה"ח ר' אברהם מאיארער20 בחן אותי. בשעת הבחינה ישב שם גם  ר' נחום גוטערמאן (מהבעה"ב החשובים שבבית הכנסת, למדן גדול, ועזר הרבה לישיבה) וג"כ שאל ממני כמה שאלות. נראה שתשובותיי הניחו את דעתם.

אחרי הבחינה אמרו לי שאני אלמד בהשיעור של ר' אברהם מאיארער (בזארוציי היתה כתה קטנה, והר"מ היה הרה"ח ר' אברהם בריינין). אח"כ התחלנו ללמוד בהשיעור.

השיעור הראשון היה בבית הכנסת, בסוף איזוריע. זה היה מרחק גדול מאד. ר' אברהם מאיארער נתן לי להגיד את השיעור ב"תני ר' חייא" (אותו השיעור שבחנו אותי בו). בהכתה היו 40 תלמידים, ואני אמרתי את השיעור בהתרגשות ובהרגש של גבהות הרוח. וזה היה מספיק בשביל השובבים להתעסק אתי אודות הגבהת הרוח שלי.

אח"כ התחילו ללמוד השיעור בקליינער זייט. ישנתי בזארוציי, ואכלתי את היום בסוף איזוריע, ומשם הוצרכתי ללכת ללמוד את השיעור בקליינער זייט.

מי שלא קבל יום אצל בעל הבית, נתנו לו ארבעים גרוש שיקנה לו לבד אוכל. ביקשתי כמה ימים כסף, כי ללכת כל כך הרבה היה לי קשה מאד. אמרו לי: אתה יודע שבאת הנה בלי אישור, ובכלל רצו לשלוח אותך חזרה. אבל ר' אברהם מאיארער אמר להם: מה אתם אומרים לו.

עשיתי חשבון נפש שצריכים להיות בזהירות. כי אם אני רוצה להניח תפילין ולשמור שבת ולאכול כשרות לכל הפחות, אין לי ברירה רק להכנע, ואם ישלחוני הביתה, הנני אבוד מיהדות ח"ו, והחלטתי לחטוף כל רגע ורגע ולנצלו להתקדמות בלימוד בשקידה.

עד אחרי ל"ג בעומר למדו בקליינער זייט כי שם היתה ג"כ כתה של פארזיך. בין התלמידים מהפארזיך היו ר' אבא ראמענער לוין ז"ל, ור' מיכל פיקארסקי ז"ל. כתתינו רק שמעה את השיעור  שם.

בל"ג בעומר עוד שהה בוויטעפסק (בקליינער זייט) הרה"ח הרה"ג ר' יצחק מתמיד, ואמר לר' אברהם מאיארער באמצע השיעור, שבל"ג בעומר צריכים לקצר השיעור עם התלמידים, וצריכים להתוועד. ר' יצחק מתמיד התוועד בביתו של הרה"ח ר' חיים שמואל מליובאוויץ, שהיה השמש בבית הכנסת הזו, ואצלו אכלו הבחורים הגדולים מה"פארזיך".

אחרי ל"ג בעומר התחילו ללמוד השיעור שלנו ב"איזוריע" בזאראנאווער מנין. לפי התור, הנה בכל שיעור עמד תלמיד אחד ליד החלון ושמר, שאם יבא מישהו מהבולשת שיברחו כולם, בפרט המגיד שיעור.

בזאראנאווער מנין היה איש חשוב בשם ר' מינץ. שאסף כסף בשביל תומכי תמימים, ומלפני זמן היה עשיר ונדבן גדול, והיה בעל הכנסת אורחים. שלחו אותי על שבת לאכול אצלו, וגם ישנתי במשך השבת בביתו, ואח"כ לקח אותי ללון אצלו כל הזמן, ובשבתות ובחגים לאכול אצלו. היה לו חצר גדול, וזה היה קרוב לזאראנאווער מנין, ששם למדנו כל היום, והמשגיח היה הרה"ח ר' ליב ליפסקער. בזארוטשיי אמר ר' אברהם בריינין השיעור, והמשגיח היה הרה"ח ר' אבא פליסקין21 שי'.

אמרו לנו שהרה"ח ר' זלמן אלפערט מקורעניץ22 - שהיה (ביחד עם ר' יהודה עבער23) מהנהלת תומכי תמימים - יבא לבחון אותנו את העשר דפים מפרק שנים אוחזין.

בוויטעפסק בזמן ההוא, בחודש סיון לפני שבועות, היום ארוך מאד והלילה קצרה. למדתי בשקידה ביחד עם כל החברים לשיעור, ואח"כ כשבאתי לבית מלוני יצאתי להחצר, שם היו עצים ופרחים, וחזרתי את הלימוד מאוחר בלילה ובבוקר עד זמן הסדר, ואח"כ כשבחנו, היה ב"ה בסדר.

בכתה שלנו היו הבחורים הכי טובים; הת' מנדיל זשעבינער. הת' בן ציון [באסוב] קצנלסון מהאמיל24. הם היו מבוגרים יותר, ושקידתם (כל הזמן, לאו דוקא לפני הבחינות) היתה מצוינת. אחריהם הי' הת' מאיר זרחי25, הת' יוסף סושטארוויץ. הם היו נערים צעירים בעלי כשרונות, ויוסף היה שקדן ובעל מדות טובות, ואצלי היתה תשוקה גדולה להתקרב ולהתחבר עם אחד מאלו.

בחודש אלול תרפ"ח נתנו זמן בשביל חזרה. ואמרו שעכשיו יבא הרה"ג ר' יהודה עבער (הי"ד) לבחון. אני התחלתי לבקש מהת' בן ציון קצנלנבויגין שילמוד קצת אתי. לבסוף פעלתי אצלו שבבוקר השכם, בשעה 5, יחזור אתי החזרה, ואף א' לא ידע.

כשבא ר' יהודה לבחון, התיעצו ביניהם הר"מ ר' אברהם מאיארער והמשגיח אודות כל א' מהתלמידים איך לשלוח אותם להבחן, כלומר: מי ילך עם מי. והיה להם רשימה אודות כל א' מהתלמידים, וכששלחו אח"כ להבחן, שלחו קבוצות. אותי שלחו בקבוצה ביחד עם: אברהמלה קוואש, מאיר זרחי, יוסף סושטארוויץ, שמעון שטילערמאן. כולם הכי טובים והכי צעירים, ואני הייתי המבוגר שביניהם, ומישהו הגיד שיעשו כתה חדשה מאתנו על החורף.

ב"ה ות"ל המבחן היה בסדר אצלי, וזה לא היה כ"כ גלייך-גילטיק אצלי, כי בזה היה תלוי כל העתיד שלי, אם אשאר יהודי שומר תומ"צ או להיפך ר"ל, וע"י שידעתי היטב בבחינה, נגאלתי ונצלתי ונשארתי יהודי כשר.

על ר"ה תרפ"ט בא אלינו לוויטעפסק הרה"ח הרה"ג ר' יחזקאל הימלשטיין26 הר"מ מפאלאצק (כי בפאלאצק סגרו את המקוה) והתפלל אתנו בזארונאווער שול.

אחרי הימים טובים התחלנו ללמוד, עוד לפני שהתחיל הסדר של השיעורים. בקשתי מיוסף סושטרוויץ שילמוד אתי בחברותא, והתחלנו להכין את הגמרא בפרק הזהב. אני לא ידעתי להכין את הגמרא, כי לא למדתי הרבה גמרא, וזה היה אצלי רק השנה השניה ללימודי. ויוסף, הגם שהיה צעיר ממני למד הרבה וידע היטב להכין, ובכלל היה נחמד ונעים, ובעל לב טוב [מי יודע היכן נמצא עכשיו]. התחלנו ללמוד בחברותא, ולשמחתי לא היה גבול.

אח"כ אמרו לנו התלמידים מהקבוצה שנבחנו יחד ע"י הרה"ג ר' יהודה עבער, שעושים מאתנו כתה, ואנו עוברים לקליינערזייט; כי שם היה הפארזיך, ור' אברהם מאיארער משגיח עליהם, והוא יגיד לפנינו שיעור בעמקות יתר. ואודות שאר התלמידים, הנה כמה מהם שלחו לפאלאצק, והכתה שנשארה, ר' גבריאל כגן יאמר לפניהם שיעור. ואמרו שמהקבוצה שלנו מכינים על השנה החדשה אחרי פסח כיתה להרה"ג הרה"ח ר' יהודה עבער.

למדתי עם חבירי בשקידה גדולה, וכמו שכתבתי שהיה נחמד, ואהבתי אותו אהבת נפש. הפסקנו לאכול ימים אצל הבעלי בתים, וההורים של חברי ר' יוסף בישלו בשביל התלמידים ה"פארזיכניקעס" ובשביל כתתינו, ואכלו בביתם. הרבה באו לאכול, כי גם ה"פארזיך" אכלו אצלם, והיו צריכים הרבה זמן לחכות עד שהגישו לכל אחד את האוכל. אבל אני הייתי כבר מיוחס, שאני חבירו של ר' יוסף, וכשבאנו שנינו, הגישו לנו תיכף את האוכל, וגמרנו והלכנו ללמוד. התקופה הזאת היתה אצלי תקופת הזהב (לפי ערך מצבי עד אז), וגם למדנו פרק הזהב כנ"ל.



19) רב בוויטבסק ואח"כ במוסקבה.

20) דרייזין. מאיארער תרס"א - נ.י. תשנ"ב. למד בישיבת תו"ת בליובאוויטש, קרעמענטשוג, רוסטוב, פולטבה ועוד. ר"מ בתו"ת בפולוצק ובוויטבסק. מנהל רשת הישיבות תו"ת ברוסיה בשנים תרצ"א-ה. בשנת תש"ו יצא מרוסיה. ר"מ בתו"ת בלוד בשנים תש"י-תשט"ז. משנת תשט"ז בנ.י.

21 ) נולד בפליסא - תרס"ה. למד בתו"ת בחרקוב ונעויל משנת תרפ"ה עד שנת  תרפ"ח. בשנת תרפ"ט - משגיח בתו"ת בוויטבסק. בשנת תש"ז יצא מרוסיא. גר מספר שנים באוסטרליה, ומשנת תשכ"א בנ.י.

22) קורניץ תרס"ד - לנינגרד תש"ב. למד בתו"ת בעיירות שונות ברוסיה בשנים תרע"ח-תרפ"ח. ר"מ וחבר הנהלת תו"ת בנעויל (תרפ”ח-ט). נפטר מרעב במצור בלנינגרד.

23) קראסנאלוק תרס"א - ריגא תש"ב. למד בתו"ת בליובאויטש, שצעדרין, קרמנטשוג ורוסטוב. ר"מ ומשגיח בתו"ת פולטבה, רוסטוב, נעויל ובוויטבסק (תרפ"ג-תר"צ) וראש ישיבת תו"ת בווילנא, ווארשא ואטוואצק (תרצ"א-תרצ"ט). בשנת ת"ש ניצל מווארשא לריגא. ניספה בשואה. מחבר ספר "שערי יהודה".

24) בן הרב יהושע חיים באסאוו הרב מגריווא. אחר פטירת אביו נישאה אמו אל אחיו של החסיד הזקן ר' אברהם קצנלסון מהאמיל, ואז שונה שמו לקצנלסון.

משה בנציון היה מהמצויינים שבכתה. בשנת תרצ"ה היה במוסקבה, וכשהלך מבית הכנסת לביתו, עם התפילין בידיו, אסרו אותו בדרך, עינו אותו ביסורים נוראים עד אשר יצא מדעתו, רח"ל.

25) וויטבסק תרע"ה - נ.י. תשל"ה. למד בתו"ת בוויטבסק, כותאיס, מאלאחאווקא ועוד (תרפ"ז-תרצ"ו). בשנת תש"ו יצא מרוסיא. משנת תשי"א בנ.י.

26 ) שצעדרין לערך תרמ"ה - ריגא תש"ב. למד בתו"ת בליובאוויטש. משגיח בתו"ת בליובאוויטש, קרמנטשוג, פולוצק, האמיל וחרסון. בשנת תרצ"ג היגר מרוסיה לריגא. ניספה בשואה.