ספריית חב"ד ליובאוויטש

זכרונותי - פרק יו"ד. סגירת הישיבה בנעויל פולוצק וקרעמענטשוג

בנעוויל היה המרכז של רשת ישיבות תומכי תמימים ברוסיה. שם היה הזאל, והמשפיע הרה"ח ר' ניסן נעמענאוו27. הרה"ג הרה"ח ר' זלמן קורניצער היה על נגלה. היו שלש כתות בזאל. גם היה שם השיעור של הרה"ג ר' יהודה עבער, והמשגיח הרה"ח ר' ישראל כהנסון. וגם היה שם הכולל, בית המדרש לרבנים, והרה"ח הרה"ג ר' שמואל לוויטין28 המנהל. וכל גדולי החסידים היו שם.

באמצע החורף באו לאסור את תלמידי ומנהלי הישיבה בנעוועל, וכולם ברחו משם. הכתה האמצעית וחלק מהקטנה של הזאל עברו ללעניגראד עם המשפיע - הרה"ח ר' ניסן נעמענאוו. הכתה הגדולה, שבה היו התלמידים הגדולים: רמ"מ פוטעאפאס29, ר' אבא פליסקין ור' נחום גולדשמיד30, עברו לוויטעבסק, והרה"ח ר' נחום גולדשמיד נעשה המשפיע על הכתה הקטנה. והכתה של הרה"ג ר' יודא עבער עברה דרך וויטעבסק ליעקאטרינוסלאוו31. ואנחנו ראינו את החורבן הנורא.

אח"כ, בקירוב זמן, אסרו את תלמידי ומנהלי הישיבה בפולוצק, ואסרו את הרה"ח ר' שלמה חיים קעסעלמאן32, ושלחוהו לפאלטאווא33. הנערים ברחו, והכל על דרך וויטעבסק. כי כמו שכתבתי לעיל, וויטעבסק היתה תחנת רכבת מרכזית, וקישרה הרבה תחנות רכבות.

בסוף החורף באה אחותו של חברי יוסף, והתווכחה עם ההורים כי יוסף צריך לנסוע למקומה ללעניגראד ותסדר אותו. ההורים וכן ר' אברהם מאיארער התווכחו עמה, אבל מחמת הצרות והחושך והפחדים שהיה אז, לא פעלו מאומה, והיא לקחה אותו אליה. מני אז לא שמעתי עליו מאומה, ובאמת היה צר לי עליו מאד.

בסוף החורף, כשנסענו על חג הפסח הביתה, אמרו לנו שאף אחד לא יבא חזרה בלי שיקבל מכתב מפה לאן לנסוע.

באתי הביתה, ובעירנו החורבן נורא. עבר הפסח, ולא קבלתי שום מכתב. יום רודף יום, והרגעים והשניות התחילו להתארך אצלי, ועוד לא קבלתי שום מכתב. התחלתי ליפול ביאוש, ומה אני יכול לעשות. ראיתי בחורף המצב של הישיבות. ובלי רשות איני יכול להרשות לעצמי לנסוע. ומלכות הרשעה מתגברת. הלכתי על שפת הנהר, וישבתי והתבוננתי בהמצב הנורא. פתאום אני רואה שם על הנהר חבורת נערים, שאמרו לקרובי ומכירי: למה אתה לא עושה עמו תכלית, נבהלתי לשמוע את השיחה.

עברו שבועיים, והנה אני מקבל גלויה ממאיר זרחי, וכתוב: "אתה צריך לבוא לוויטעבסק. הרה"ג ר' יודא עבער אומר לפנינו שיעור. ואתה תלמד בהשיעור". והיה אצלי כמו תחיית המתים.

תיכף נסעתי עם עגלה לתחנת הרכבת ליפאוויץ. אבל לא היה כרטיסים לנסיעת הרכבת המהיר שהולכת בלי תחנות ביניים על יד וויטעבסק. נסעתי כל השבוע עם תחנות ביניים, והוצרכתי לרדת ולחכות כמו עשרים שעה בכל תחנה, בהתחנות: קיאזיאטין, קאראסטען, קאלינקאוויץ, זשלאבין. בכל תחנה חכיתי כמעט יום או פחות, עד שב"ה באתי לוויטעבסק.

בכל התחנות, הוצרכתי ללכת לעיר או לעיירה להתפלל, ולא יכולתי לקחת אתי החפצים וללכת אתם מרחק גדול. פתאום נזדמן איזה גוי צעיר שנתרצה לשמור על החפצים. לא היה לי מה לשלם לו, וחשבתי שבטח יגנוב אותם. בכל פעם באתי מאוחר מאד, והנה הוא יושב, ואומר לי: למה זה לקח כל כך הרבה זמן. בתחנה השניה ג"כ נשארו החפצים על יד הגוי, ואני חשבתי שאם יקח אותם, יהא לו אשר לו, אבל הוא שמר עליהם בכל התחנות, וגם עזר לי לסחוב את החפצים, עד שבאתי לוויטעבסק.

כשבאתי לוויטעבסק, הנה הכתה למדה כבר עד דף ה בקידושין בפרק האשה נקנית. התלמידים היו; מרדכי זלמן פאריצער - שקדן נפלא ובחור מצוין. יהושע מקיעב - בר דעת ובחור חשוב. מתתיהו לעכיוויצער - בעל כשרון נפלא, היה לו מח כמו מחשב אלקטרוני. משה קאראלאוויצער34 (רובינסאהן). מאיר זרחי. משה שושונקין - בחור מצוין ובעל לב טוב. שמעון שטילערמאן. צבי צעצערסקער.

השיעור היה מקסים. הר"מ - ר' יהודה עבער, היה יכול לדבר בהשיעור בלי גבול, וכל מלה היתה כמו פנינים ומרגליות. המשגיח היה הרה"ח ר' זלמן לויטין35 "האדיצער". ככה למדנו בקיץ פרק האשה נקנית. בחורף תר"צ התחלנו פרק האיש מקדש, ודיבר בשיעורים אודות שליחות.

באמצע החורף נסע ר' יודא לריגא36 (אחרי שקיבל רשות לעזוב את רוסיא), והתחלנו ללמוד לבד כמו פאר-זיך. והרה"ח ר' זלמן לויטין - המשפיע שלנו למד אתנו הרבה לקוטי תורה.

נתוספו בחורים אצלינו, כי סגרו הישיבה בקרעמענצוק, והתלמידים ברחו ובאו אלינו. הצטרפו אלינו; ר' יוסף גולדבערג מטיראספול37. ר' מיכאל ראפופורט מפערעיאסלאוו38. ר' זאב זלמנוב מקורסק39. ר' חיים וואלאוויק מראמען40. ר' יצחק מראמען. ר' דוד ליב חן מנעוועל. ועוד.

בקיץ תר"צ התחלנו ללמוד מסכת בבא בתרא, והמשגיח בנגלה היה הרה"ח ר' נחום לאבקאווסקי מקרעמענצוק41. למדתי בחברותא עם הבחור התמים ר' דוד ליב חן. למדתי אתו פרק לא יחפור, והוא היה שקדן יוצא מן הכלל. אח"כ נסע ר' נחום מאתנו.

באותו זמן ברחו מנעוול; הרה"ח הר' אלחנן מאראזאוו42, והרה"ג הרה"ח הרב ר' רפאל געאמאנאוויצער כהן43, ובאו שניהם לוויטעבסק. תפלתו של הרה"ח ר' אלחנן מאראזאוו פעל עלינו, ונתן לנו כחות להשאר ביהדות למרות הנסיונות וההעלמות והסתרים הכי חזקים. הרה"ח ר' אלחנן מאראזאוו התוועד אתנו ג"כ. הרה"ג ר' רפאל כהן אמר לפנינו פלפול במסכת כתובות, כי התחלנו ללמוד מסכת כתובות.

בכל התוועדות היו שניהם - הרה"ח ר' רפאל כהן והרה"ח ר' אלחנן מאראזאוו - מנגנים ניגונים. הרא"מ ניגן את העשרה ניגונים של אדמו"ר הזקן44, כפי שלימדו כ"ק אדמו"ר הרש"ב בעצמו, והרה"ג ר' רפאל כהן ניגן ביחד אתו.

אמנם בתקופה הזאת הכל היה כבר תחת פחד תמידי.



27 ) זלאבין תרס"ד - פריז תשד"מ. למד בתו"ת משנת תרע"ז עד שנת תרפ"ח. בשנים תרפ"ח-תר"צ משגיח בדא"ח בתו"ת בנעויל ולנינגרד. בשנת תר"צ נאסר ונשלח לגלות. משנת תש"ד ואילך מנהל ומשפיע תו"ת בסאמארקאנד, פאקינג ופריז. בשנת תש"ו יצא מרוסיה. משנת תש"ח בפריז.

28 ) פאהאר תרמ"ד - נ.י. תשל"ד. למד בתו"ת בליובאוויטש. רק ברקשיק (תרס"ו-עה) וקירסאנוב (תרע"ה-ו). שליח רבוה"ק לגרוזיא (תרע"ו-פה). מנהל ביהמ"ד לרבנים בנעויל (תרפ"ה-ט). בתרפ"ט נאסר ונשלח לגלות. בשנת תרצ"ז יצא מרוסיא והתקבל שוב לרב ברקשיק. בתרצ"ט נשלח כשד"ר לארה"ב. מת"ש משפיע בתו"ת בנ.י.

29 ) פלעשצעניץ תרס"ז - לונדון תשנ"ה. למד בתו"ת בחרקוב, נעויל ובוויטבסק - משנת תרפ"ה עד תרפ"ט. בשנת תר"צ משגיח בתו"ת ביקטרינוסלב ואודיסה. ניהל את תו"ת בסאמארקאנד (תש"ג-ו). נאסר בתש"ז. יצא מרוסיה בשנת תשכ"ד. משנת תשל"ב משפיע בתו"ת בכפ"ח. בחצי שנה האחרונה היה אצל בנו בלונדון, ושם מנ"כ.

30 ) יקטרינוסלב תרס"ה - ת"א תשל"ו. למד בתו"ת ברוסטוב, חרקוב, נעויל ובוויטבסק (תרפ"ד-ח). משגיח על דא"ח בתו"ת בוויטבסק (תרפ"ט). בשנת תרצ"ה עלה מרויסה לארה"ק. מחבר ספר "ביאורי הרנ"ג על התניא".

31 ) על הישיבה תו"ת ביקטרינוסלב באותה שעה ראה "תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית" פרק עד.

32 ) זיטאמיר תרנ"ד - כפ"ח תשל"א. למד בתו"ת בליובאוויטש ועוד, משנת תרס"ט עד תר"פ. משגיח דא"ח בתו"ת (תרפ"א-ב). בשנת תרפ"ב נשלח כמשפיע לפולוצק. בשנים תרפ"ו-ט גם כמשפיע מחלקת תו"ת שם. בשנת תרפ"ט נאסר ונשלח לגלות לפולטבה. בשנת תש"ז יצא מרוסיא. משנת תש"ט משפיע בישיבת תו"ת בתל-אביב, לוד וכפר חב"ד.

33 ) ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רעו.

34 ) קורולביץ תרד"ע - פריז תש"ט. למד בתו"ת בפולוצק, וויטבסק, כותאיס, נובוזיבקוב וקאראלעוויץ, משנת תרפ"ז עד תרצ"ז. ניהל את מחלקת תו"ת בברדיטשוב בשנים תרצ"ז-ח. בתרח"ץ נאסר שם. ר"מ בתו"ת בסאמארקאנד ופריז. בשנת תש"ז יצא מרוסיא ומאז בפריז.

35 ) האדיטש תרס"ו - נ.י. תשל"ז. למד בתו"ת בקרמנטשוג, חורול, פולטבה, נעויל, אסטאשקוב, חרקוב ובוויטבסק, בין השנים תרע"ח-תרפ"ט. מאז עד שנת תשי"ט היה משגיח במחלקות שונות של תו"ת. בשנת תש"ו יצא מרוסיא. משנת תשי"ט בנ.י.

36 ) ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ב אגרת תצח.

37 ) טירספול תרד"ע - פריז תשמ"ה. למד בתו"ת בקרמנטשוג, וויטבסק, כותאיס, נובוזיבקוב וקאראלעוויץ, משנת תרפ"ז עד תרצ"ו. משנת תרצ"ו עד שנת ת"ש ר"מ ומשגיח בתו"ת בכמה מחלקות. בשנת תש"ז יצא מרוסיה. משנת תש"ז ר"מ בתו"ת בפריז.

38 ) פערעיאסלאוו תרד"ע - נחלת הר חב"ד תשמ"ג. למדו בתו"ת בקרמנטשוג, וויטבסק, עיירות גרוזיה, קיוב, זיטאמיר, ברדיטשוב וקורסק, משנת תרפ"ז- עד תרצ"ו. בשנת תשל"א עלה מרוסיה לארה"ק, והתיישב בנחלת הר חב"ד, שם שימש כר"מ בתו"ת.

39 ) נולד בבאגאראדסק - תרע"ו. למד בתו"ת בקרמנטשוג, וויטבסק וכותאיס, משנת תרפ"ז עד תרצ"ב. בשנת תרצ"ו עלה מרוסיה לארה"ק.

40 ) ראמען תרע"ד - נחלת הר חב"ד תשנ"ג. למד בתו"ת בנעויל, וויטבסק, פולטבה, חרקוב ועוד. בשנת תשל"ב עלה מרוסיה לארה"ק.

41 ) קרייקאוו (ע"י קרמנטשוג) תרס"ח - פריז תשמ"ב. למד בתו"ת בקרמנטשוג משנת תשפ"ב עד תרפ"ט. היה משגיח בתו"ת בוויטבסק ויקטרינוסלב בשנת תר"צ. בשנת תש"ז יצא מרוסיא ומאז משגיח בתו"ת בפריז.

42 ) יוזאווקא (ע"י טשרקס) תרל"ז - לנינגרד תרח"צ. מתלמידיה הראשונים של תו"ת בליובאוויטש. משגיח דא"ח בתו"ת בליובאוויטש. מזכיר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (תרפ"ב-ז). נאסר בתרפ"ז ונשלח לגלות. נאסר שוב בתרח"צ וכעבר זמן קצר הוצא להורג. הי"ד.

43 ) גרמנוביץ לערך תר"נ - ריגא תש"ב. למד בתו"ת בליובאוויטש. רב באוסוויעט, שצדרין, נעויל וריגא. נספה בשואה.

44 ) ראה ס' הניגונים ח"א עמ' מג.