ספריית חב"ד ליובאוויטש

זכרונותי - פרק יז. הלימוד בצ'ערניגאוו

ביום ראשון באתי לצ'ערניגאוו. בידי היו רק התפילין, ולא ידעתי לאן ללכת ולמי. התחלתי ללכת ופתאום ראיתי איש בלי זקן, אבל היה זכור לי שהוא מוכר לי קצת מאיזשהו מקום. התחלתי לדבר אתו, והנה הוא אברהם פאדאבראנקער, שלמד בשנת תרפ"ז בקיוב, בהישיבה של הליטאים (שהר"מ היה הרה"ג מורגנשטערן, תחת הנהלתו של הרב הראשי מפודול - הרב מאטאסאוו). הוא לקח אותי לביתו. הוא כבר התחתן - אבל העניות בבית היה נורא, והוצרכתי לשלם לו קצת. יכולתי להיות אצלו, הוא עוד החזיק קצת מעמד ביהדות (לא כמו הרבה מחבריו שלא יכלו לעמוד בהנסיונות החזקים דאז, ועזבו את היהדות לגמרי). הייתי אצלו כמה ימים.

בינתיים מצאתי את בית הכנסת. ושם היה הרה"ח ר' גבריאל כגן ז"ל70. והרב ששימש ברבנות היה הרה"ג הרה"ח יהודה ליב דון יחיא71 ז"ל [בשבת חזר מאמרים מ"מגן אבות" כי היה חסיד קאפוסט ובאברויסק]. כמו"כ היה שם הרב מנחם מענדל שניאורסאהן ז"ל, אביו של הרב ר' זלמן שניאורסאהן, וחותנו של הרה"ג הרה"ח הרב יהודה עבער הי"ד ושל ר' זלמן בוטמן ע"ה.

כעבור כמה ימים באו לצ'ערניגאוו חביריי ר' משה יאצ'מעניק הגיע מדניעפרופטרובסק (יעקאטרינאסלאוו), ור' יעקב גאנזבורג72 מהאדיטש. הרה"ג ר' דון יחיא - שהיה למדן גדול - התחיל ללמוד אתנו שיעור במסכת חולין. ור' גבריאל כגן ע"ה השתדל להשיג בשבילנו קצת גשמיות. אשת הרה"ג דון יחיא היתה מיוחסת (בתו של הרב שלמה הכהן, רבה של ווילנא ובעל ה"בנין שלמה") ובעלת מדות טובות, ובשלה בשבילנו.

היה שם יהודי זקן חסיד שלמד חסידות והמשך תרס"ו והתפלל באריכות, ושמעתי איך שר' גבריאל מתווכח עמו - כי ר' גבריאל ביקש ממנו עזר בשבילינו, והוא אמר: מה ישיבה, איך? ולא הבנתי. אח"כ הסביר לנו ר' גבריאל ע"ה, שמלפנים החסידים לא שלחו את בניהם לישיבות כי בישיבות נתקלקלו, ואח"כ ראו שישיבת תומכי תמימים היא ישיבה אחרת, אבל הוא עוד מאלה שעוד לא יודעים. ר' גבריאל הסביר לו שזה לא סתם ישיבה, רק ישיבה שבה לומדים חסידות ומתפללים קצת באריכות. אח"כ התחיל להבין.

ככה נמשך עד י' כסלו. המצב הכספי שלנו היה דחוק, וממש לא היה לנו ממה להתקיים. מלבד זאת הרי הייתי בלי שום ניירות.

חשבתי אודות המצב שלי שזהו סכנה להיות ברוסיה בלי שום תעודות, ועזר השי"ת שהגיע מקלימוביץ לצ'ערניגאוו אברך אחד שלא היה לו זקן אבל היה לו לב טוב, ושמו איסר פטרקוב (אחיו של אברהמלע פעטערקאווער). הוא היה פקיד מנהל באיזו משרה. כשראה אותנו התידד אתנו וספרתי לו מצבי. הוא הביא לי "מאטריקע" ( - תעודת לידה) של מישהו בשביל לעשות ממנה העתקה בנוטאריוס. כתבנו על נייר ארוך כל הלשון שהיה כתוב, ואת התאריך (דהיינו תאריך יום ההעתקה) כתבנו למטה. כשבאתי אל הנאטאריוס, קרא אותה והחתים את החותמת על נייר החדש למטה על יד התאריך. אח"כ גזרנו את כל הלשון מהשם הישן. מכיון שנשאר נייר חלק עם חותמת, כתבו את שמי ושם משפחתי ושנותי ושם עירי. באתי עוד הפעם אל הנאטאריוס עם נייר חדש שהעתקתי מזו, והוא שם את החותמת על הנייר החדש (היינו נוטריון מנוטריון). וברוך השם ות"ל, שעבר בהצלחה. כך קבלתי מטריקה (=תעודת לידה) מסודרת. הוא סידר לי קאמאנדיראווקא  (רשיון נסיעה כדי לקבל סחורה בשביל בית חרושת), למוסקבה, ונתן לי תעודה ששולחים אותי מהמשרד שלו למוסקבה. תיכף נסעתי למוסקבה, ושם נשארתי.



70) נעויל תרמ"ט - כפ"ח תשל"ב. למד בתו"ת בליובאוויטש משנת תרס"ה עד שנת תרס"ט. בשנת תש"ז יצא מרוסיא. משנת תש"ט שו"ב בכפ"ח.

71) האראדישץ תר"ל - ארה"ק תש"ב. רב לחסידים בשקלוב, וויעטקא, דריסא וטשערניגאוו. בתרצ"ו עלה לארה"ק.

72) נולד בהאדיטש - תרד"ע. למד בתו"ת בראמען, קרעמענטשוג, קיוב, זיטאמיר, טשערניגאוו וברדיטשוב - משנת תרפ"ו עד שנת תרצ"ב. בשנת תש"ו-ז יצא מרוסיה. לערך משנת תש"י באיטליה.