ספריית חב"ד ליובאוויטש

זכרונותי - פרק יח. הרישום במוסקבה

באתי למוסקבה. במוסקבה היו מוכרחים להחזיק וללכת עם פספורט.

היו שם הרבה אנשים מאנ"ש ומהליטאים ורבנים הרוצים לקבל רשיון יציאה לחוץ לארץ והעיקר לא"י ת"ו. כדי להגיש בקשה במוסקבה מוכרחים להיות רשומים בפלך מוסקבה כדייר במוסקבה, או בתוך מאה קילומטר או מחוץ למאה קילומטר. הרה"ח הרה"ג הרב ר' רפאל כהן מנעוול (הנק' רפאל גערמאנאוויץ, הרב מנעוול)73 בא למוסקבה להשתדל אודות רשיון יציאה. הוא שכר מקום לינה ביעגארעווסק, בכפר אגריסקווה, ונרשם שם כמו דייר.

נתנו לי עצה שאעשה ג"כ ככה. לקחתי הכתובת ונסעתי ליעגארעווסק, לכפר אגריסקווה, ושילמתי, ונרשמתי, והלכתי למשטרה לבקש בקשה לפאספורט (תעודת זהות); אבל לזה צריכים להיות רשום כפועל. רשמתי שאני קוסטאר (=עובד ביתי) ועוסק בכריכיה. הבאתי דבק וקרטונים וסמרטוטים ותיקים ישנים מקרטון, והעמדתי בפינה בבית. גם הוצרכתי ללון שם, כי הוצרכתי ללכת למשטרה לתת בקשה בשביל פספורט. גם הוצרכתי לשלם מס הכנסה בעד עבודתי.

ליעגאראווסק שלחו בימי הצאר אסירים שנשפטו לשילוח, ובתוכם גם יהודים. נמצאו כמה יהודים שנשארו שם מהזמן ההוא.

אני הייתי בכפר, והיו שם גם צוענים. השקצים (הנערים הגוים) הקטנים, כשראו אותי שאלו לאמם מה זה, ואמרה שזה "יעברעי" (=יהודי), ואמרו שהמורה שלהם סיפרה להם שיהודים לא יודעים מה זה סאמאוואר (=מיחם, כלי שמבשלים בו חמים ע"י גחלים - שהשתמשו בו בימים ההם), ושאלו אצלי אם אני יודע מה זה סאמאוואר. בכלל היה תענוג להיות שם.

בעל הבית היה שיכור. פתאום נזכרה בעלת הבית שאני כורך, וביקשה ממני שאעשה להילדים "פאפקות" (תיקיות של קארטון בשביל בית הספר). לא יכולתי לעשות מאומה; אבל היה מסוכן להגיד שאני לא יכול. הרי עשיתי שלט, ודיווחתי להמשטרה ולמס הכנסה. ישבתי א"כ יום ויומיים, והדבקתי קרטון לקרטון, עד שיצא משהו. הם קבלו את זה, והודיתי להשי"ת.

כשבאתי למשטרה, אמרו לי לבא למחרת. כך דחו אותי בלך ושוב, כל יום אמרו לי לחזור למחר. הם היו שיכורים ושונאי ישראל, ולא היה לי מכיר שם. עד שאחד (כמדומני החצרן) מהמשטרה אמר לי: הנה הולך ה"נאטשאלניק" (מפקד המשטרה), תגש אליו ותבקש ממנו. תפסתי אותו על המדרגות, ובקשתי, והרוסית שלי היה "מצויין!". ודחה אותי לפעם אחר. התחלתי לעמוד שם כל יום ולתפוס אותו עוד פעם, עד שפעם אחד אמר לאחד מפקידי המשטרה לטפל בי. הפקיד נכנס אתי לפנים, וכשלקח תעודת הלידה שלי שהיתה כתובה באוקראינית כמו שכותבים בצ'ערניגאוו התחיל לקרוא; וצעק: אני לא יכול לקרוא זשעדאווסקי (הוא חשב שזה אידיש, והיה אנטישמי). לסוף נתן לי תעודה על שלשה חדשים, והשאיר צד אחד חלק, כדי שאחרי שלשה חדשים אצטרך לבא עוד פעם, ומעמידים חותמת, ובזה מאריכים על עוד ג' חדשים (כמו שנותנים לנשפטי שלוח למקומות רחוקים). אבל ב"ה שקבלתי את התעודה והיה לי מנוחה ג' חדשים.



73) גערמאנאוויטש לערך תר"נ - ריגא תש"ב. למד בתו"ת בליובאוויטש. רב באסוויעט, שצדרין, נעויל וריגא. נספה בשואה.