ספריית חב"ד ליובאוויטש

זכרונותי - פרק מ. ההסתדרות בכפר חב"ד

בסוף החורף תש"ט התחילו לנסוע. שאלתי לאן לנסוע, וקבלתי מכתב:

ב"ה י"ט שבט תש"ט

שלום וברכה!

במענה על כתבו, על אודות שאלתו לאן לנסוע, נכון אשר יסע לאה"ק ת"ו, ובבואו צלחה לשם, יפנה לועד המסדר של אנ"ש והתמימים שי' בתל אביב הרב רש"ד שי' זיסלין ור"מ שי' גורארי, ויתייעץ עמהם איך ובמה להסתדר, ויסייעו על ידו כפי האפשרי, והשי"ת יעזרו בנסיעה כשורה והסתדרות טובה בגו"ר

  בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

בחודש ניסן תש"ט סדרתי לנסוע, כי נסעו קבוצה גדולה. כשהודעתי לרבי שאנו נוסעים, קבלתי מכתב מהרבי:

ב"ה י"א ניסן תש"ט

ידידי וו"ח אי"א מוה"ר ישראל יהודא שי' ליעווין

שלום וברכה!

במענה על כתבו מד' לחד"ז, יסדר נסיעתו צלחה עם ב"ב יחיו לאה"ק ת"ו, ויסתדר בעניני פרנסה מתאימים בעבודת אדמה, או בגידול עופות והדומה, והשי"ת יעזרם בנסיעה כשורה ובהסתדרות טובה.

  המברכם בגשמיות וברוחניות

נסענו אל הים, על יד מארסיי. ר' שלמה חיים היה בין הנוסעים, ובמוצש"ק פ' אמור בא הרה"ח ר' פרץ מאצ'קין, והתוועדו. ביום ראשון פ' בהר נסענו באניה.

כשבאנו לאה"ק, הודעתי לרבי על ביאתינו:

תודה להשי"ת באנו צלחה לאה"ק ת"ו ... וגם באנו בעזרתו ית' אל כפר ספריה, והנני עובד פה בעזה"ש בהשקאת פרדסים. כן תודה להשי"ת הוטב בריאות ילדינו יחי'.

קבלתי מכתב:

ב"ה כ"ז מנ"א תש"ט

ידידי וו"ח אי"א מוה"ר ישראל יהודא שי' לעווין

שלום וברכה!

במענה על כתבו מט"ז לחודש זה אשר בא עם ב"ב יחיו, צלחה לאה"ק ת"ו, הנני מברכם בברכת ברוכים הבאים, והשי"ת יעזרם בהסתדרות טובה בפרנסה טובה גשמית ופרנסה רוחנית

  הדו"ש ומברכם, בגשמיות וברוחניות

חתי"ק

בחתי"ק היתה היו"ד מודגשת, כמנהגו בקודש מחודש שבט תש"ט ואילך, כידוע. וכך גם במכתב הבא.

לקראת השנה החדשה קבלתי מכתב מהרבי:

ב"ה ער"ה תש"י

ידידי וו"ח מוהר"ר ישראל יהודא שי' לעווין

שלום וברכה!

לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני מברך אותו ואת ב"ב יחיו, בתוככי כלל אחב"י, ובתוך כללות אנ"ש, ה' עליהם יחיו, בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות

  הדו"ש ומברכם, בגשמיות וברוחניות

חתי"ק

היו לי עוד מכתבים מהרבי.

כשבאנו לארה"ק היה המצב קשה מאד, אבל אני החייתי את נפשי עם התענוג הזה, שחכיתי עליו כל החיים שלי.

התחלנו לעבוד האדמה, והיה לנו עופות, אבל פרנסה היה בצמצום גדול. עבדתי בלילות, והעובד של הבאר שהיה נותן לנו את המים היה ערבי. בסוף אמרו לי שאני מסכן את עצמי לעבוד בלילה רחוק בפרדס.

אח"כ עבדנו בבניה בכפר, הרסנו הבתים הישנים, החורבות, ותקנו הבתים שיכלו לחיות בהם. אחד בשם ספקטור היה מנהל הבניות. אח"כ התחיל לבנות המחסנים של הסוכנות בסאראפאנד, הסמוכה לכפר שלנו, ועבדנו אצלו.

אח"כ עבדתי במשתלה (שעל מקומה בנו אח"כ את הסמינר). אח"כ לימדתי בתלמוד תורה של הכפר ושל הבוכארים. בשלהי חורף תש"י עבדתי במאפיית המצות בפרדס כ"ץ, תחת השגחת הרה"ג ר' יעקב לאנדא.

ביום א' י"א שבט נסעתי לבני ברק, וכשהייתי בתחנה המרכזית, ראיתי בעתון אודות הסתלקות אדמו"ר הריי"צ. באתי לעבודה - עבודת השגחה על המצות, ולא ידעתי מה לעשות. בקשתי מאחד שיעשה לי קריעה, וישבתי על הרצפה.

אח"כ התחלתי לעבוד בוועד הקהלה של תל אביב, בעניני ח"ק, תחת הרבנות הראשית.

על ר"ה תשי"א קבלתי את המכתב הראשון מהרבי, וז"ל:

הרה"ח הוו"ח אי"א וכו' מו"ה ישראל יהודא שי'

שלום וברכה!

הפ"נ שלו נתקבל, ואקראהו בל"נ על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.

וצדיקא דאתפטר, דאשתכח בהאי עלמא יתיר מבחיוהי, בטח יתן ברכתו והשי"ת ימלא ברכתו בגשמיות וברוחניות.

בברכת חוגמח"ט

חתי"ק

בין כסא לעשור תשי"א

קראתי הפ"נ בער"ה על הציון ואח"כ בהיכל כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, שלשם נכנסים לנתינת פדיונות וליחידות. והנותן כו' צריך להודיעו.

בטח ראה מכתבי הכללי, ובבקשה להוד[י]ע מה נעשה בזה במשך חדש הכללי הוא חדש תשרי. ות"ח מראש.

עבדתי קשה, ופרנסה היה בדוחק. לבסוף בקיץ תשי"א נחליתי, ושכבתי בסאראפאנד במצב קשה. הרה"ח ר' שלמה קעסעלמאן כתב מכתב אודותי אל הרבי, והרבי ענה לי: "יתחזק בשמירת הג' שיעורים וכל התקנות אודות תהלים". והעיקר כתב "שתקותי חזקה שבמהרה יוכל לבשר מהטבת בריאותו ההולכת וטובה עד שיחזור לאיתנו לגמרי". וב"ה בח"י אלול הייתי כבר על חנוכת הבית בישיבת לוד בהפרדס.

שמונה שנים גרנו בבתים הנטושים של הערבים, ובשנת תשי"ז עברנו לדירות החדשות שנבנו עבורינו בכפר.

במשך הזמן הזה נולדו לנו עוד שתי בנות, לובה ופייגא רבקה שיחיו.