ספריית חב"ד ליובאוויטש

זכרון לבני ישראל - פרק כג

אגודת חב"ד ואגודת התמימים

יסוד אגודת התמימים - מצב אנ"ש בארה"ב - יסוד אגודת חב"ד - הדפסת הלקו"ת

מכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בקשר ליסוד אגודת התמימים הפניה שבראשו - בכתי"ק

במוצאי ש"ק שמיני תרפ"ו התאספנו בבית הר"א סימפסון שדר ברחוב 116 מערבה מס' 137 בנ.י. ושם יסדנו את אגודת התמימים, מתלמידי התמימים שבארצה"ב 220.

מעט הי' אז מספר התלמידים בארה"ב, וכל אחד מהתמימים הי' מעונין במדה ידועה באגודה הזאת, כי כל אחד הי' "גר" במדינה הזאת, ורושם ליובאוויטש הי' בחמימות אצלו. גם הרב יצחק שניידמאן והשו"ב ר' אברהם ראם השתתפו באגודה. גם אלה אשר כעת הם בריחוק היו באים מזמן לזמן לאסיפות 221.

השפעתה של האגודה היתה ניכרת הן בהרמת רוחם של כל החברים וחיזוק הקשר עם העבר עת היותם בתומכי תמימים, והן בנוגע לעבודת אגודת חב"ד לטובת מוסדות ליובאוויטש, כמו ישיבת תומכי תמימים בפולין ומעמד בית חיינו, והן בכללות עניני תנועת אגודת חב"ד.

אסיפת היסוד של אגודת התמימים

מהפרטי-כלים של אגודתינו ניכר שהתעסקנו בדבר מעמד בית חיינו. נרשם שם שהודות השפעתם והשתתפותם של אגודת התמימים נשלח סך אלף דולרים עבור מעמד, שזה הי' אז סכום מסויים.

כן השתדלו בדבר השגת ניירות דרישה עבור תמימים להביאם מרוסיא לארה"ב.

פרטי-כל אסיפות אגודת התמימים

כן דנו ע"ד יסוד חדר ברוח של יר"ש ראוי. כל זה ביטל קצת את הבדידות שלנו באוירה של אמריקה 222.

* * *

אנ"ש דארה"ב מרגישים אפגעריסן במדה ידועה, ועכ"פ אשמים, כי ידעו אשר כ"ק רבותינו הקדושים לא הסכימו שיסעו לארה"ב, ואלו שנסעו, רובם ככולם נסעו בלי הסכמת האדמו"רים. ואזכיר לדוגמה:

א) ידידינו היקר החסיד ר' דוד שיפרין הוא הי' נקודה המרכזית של אנ"ש בארה"ב, א הארציגער פנימיות'דיקער קלוגער חסיד'ישער איד, הוא עמד בקישור עם כל אנ"ש בארה"ב בלי פרסום בלי משרד ובלי משרת פקיד או איזה תואר שיהי', רק הארציגע אמת'דיקע חסיד'ישע אהבת אחים.

ר' דוד שיפרין

הוא הי' מעיר פלעשצעניץ וגם דר בעיר זעמבין.

ראוי הוא לרשום בארוכה פרק חייו בארה"ב, ואפשר יזדמן לי לכתוב עוד אודותיו בעבודתו באגודת חסידי חב"ד דפה.

הוא סיפר לי שטרם נסעו לארה"ב (לערך בשנת תר"ס) בא אל כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע 223 ואמר לו: רבי איך פאר אין אמריקה (בניו כבר היו אז באמריקה) לא באתי לשאול מרבינו אם לנסוע, יש לי כרטיס מסע, אך אינני חפץ להיות כתלמיד הבורח מהחדר ואינו מודיע לרבו להיכן ברח, וע"כ באתי לאמר לרבי שנוסע הנני לאמריקה.

ב) פעם הראה לי ר' דוד שיפרין מכתב שכתב החסיד ר' יהושע קאסטראל (אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש נבג"מ, ואח"כ של אדמו"ר הרש"ב נבג"מ, והי' גר בעיר טריעסט איטליה), אל החסיד ר' אברהם חיים ראזנבוים 224 (שהי' דר בארה"ב), ובמכתב הנ"ל כותב אליו ע"ד החסיד רש"ז ראזנבוים:

נו, אחיך ש"ז בא לאמריקה כלומר'שט לאסוף מעות עבור תו"ת, אים האט זיך געוואלט קומען אין אמריקה, נו האט ער אויסגעפירט ופעל אצל הרבי (כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ) לנסוע לאמריקה 225.

[זה הי' כנראה בשנת תרע"ג לערך, כי ישיבת תורת אמת נוסדה אחר חג הסכות תער"ב].

ג) ר' אלימלך סימינאווסקי מעיר סאסניצא, שהי' בארה"ב בפעם הראשון בתחלת שנת תר"מ, אמר שכ"ק אדמו"ר מהרי"נ מניעזין נשאל מאחד אם לנסוע לאמריקה לרגלי הפרעות שהיו אז ברוסיא, והשיב לו: לו ידעתי שיש מקום שיכולים לברוח אויסבאהאלטן זיך מהקב"ה גם אני הייתי בורח לשם.

וממילא היו הנוסעים לאמריקה מאנ"ש רק מאלו הנקראים בלשון כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בשם "חסידי הנוסח" 226.

לכן הי' המוסר כליות של אנ"ש, נוסף על שגרת הלשון של כללות הנוסעים, שהי' אז: אנטלאפן אין אמריקא 227.

היו אמנם כמה חסידים, מקושרים לאדמו"רי חב"ד, שהגיעו לארה"ב בשנים הראשונות, ונשארו כאן בהנהגתם כמו שהיו באירופה 228. אמנם לא בעבורם נוסדה בעיקר אגודת חסידי חב"ד.

* * *

אגודת חסידי חב"ד נוסדה בקיץ תרפ"ד 229. באותה שעה בא לארה"ב הרב ר' מנחם מענדל ליב ע"ה לוקשין רב בקריוואיראג, והוא סיפר לי כמה פעמים, אשר טרם נסעו לארה"ב הי' אצל כ"ק אדמו"ר בראסטוב, ודיבר עמו כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בארוכה ע"ד יסוד האגודה 230.

מכתב ר' דוד שיפרין אל המחבר

על נייר המכתבים של אגודת חסידי חב"ד

לשכת אגודת חסידי חב"ד היתה בבית חרושת (שאפ) של האחים קרעמער. הי' זה עסק של תפירת מכנסים בסיטונאות, ואז היו בעסק הזה האחים ר' חיים זלמן קרעמער (חז"ק) ואברהם דוב קרעמער. שם החברה (הפירמא) הי' על שם אביהם ר' משה אליעזר.

ר' דוד ע"ה שיפרין הי' המארגן והמזכיר של אגודת חסידי חב"ד והנשיא הי' ר' חז"ק נ"י, שקיבל את הנשיאות בירושה מאביו.

כפי שסיפר לי אח"כ הרה"ג ר' מנחם מענדל ליב לוקשין ע"ה, אשר בעת שהיו על בית החיים ביום ו' אייר תרפ"ה, טרם הורידו את אביהם לקבר, עכב את הקבורה ולקח תקיעת כף מהבנים שימשיכו את עבודת אביהם, שנבחר לנשיא של אגודת חסידי חב"ד, ופעל אצלם. ולהיות שחז"ק הוא הבכור ע"כ ממילא נפלה הנשיאות עליו.

ר' דוד שיפרין ע"ה סיפר לי, שבעת שהתחילה האפשריות לבוא בקישור מכתבים עם אירופה, אחרי ששקטה מלחמת העולם הראשונה, התחיל הוא לבוא בחליפות מכתבים עם פולין (ווארשא) ועם בית רבנו, והתחיל לשלוח מעות וחבילות בגדים ואוכל. והיות שהוצרך לאיש חשוב שיעמוד בראש המוסד, פנה אל ר' משה אליעזר קרעמער ע"ה בבקשה שיקבל על עצמו להיות נשיא לאגודת חסידי חב"ד 231.

מכתבו של ר' חז"ק אל המחבר על נייר המכתבים של החברה

כפי מה ששמעתי נפטר בגיל ס"ג או ס"ד שנה לערך, והי' מסור מאד לעסקו, וכן למד הרבה. הי' בא לביתו בעש"ק, ועד יום ב' בוקר עת לכתו לה"שאפ" למד בהתמדה גדולה.

הזמנת ר' דוד שיפרין לבוא לאסיפת אגו"ח במשרד

לדא"ח וחיי החסידות לא הי' לו שייכות, ורק זאת שהי' יליד עיר קורעניץ, מקום מושב מפורסמי חסידי חב"ד, ר' זלמן קורניצער ובנו ר' זיסקא ויו"ח והמקורבים אליהם, וע"כ הי' נחשב לנוסח האר"י, חסידי הנוסח.

הוא הי' מכניס אורח גדול, והי' לו שם בין היהודים הדתיים אז, וע"כ נתנו את הנשיאות על ראשו.

בניו הנ"ל לא ידעו אז הרבה אודות ליובאוויטש בכלל, אך הם ירשו מאביהם את ההתעניינות לטובת זולתו והי' להם דרך ארץ עבור הרב לוקשין ע"ה. גם אצלם הי' מתאסף מזמן לזמן איזה סך עבור ליובאוויטש, כי משפחה כבודה הם.

נמשך הדבר אשר מקום המשרד של אגדות חסידי חב"ד הי' בסוף הבית חרושת שלהם, שהי' ב-687 בראדוויי. העמידו מחיצה על פני שטח מסוים, שיוכלו להעמיד בו שלחן כתיבה (שרייב טיש) ואיזה כסאות לנגד השולחן (כשהיו צריכים להעמיד כסא רביעי היו מעמידים את הכסא הרביעי מחוץ ללשכה, היינו מעבר למחיצה או אצל הדלת).

היו מתאספים בלשכה פעם בשבוע או בב' שבועות והיו דנים ע"ד שלוח מעות לרוסיא אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ, או ע"ד שילוח מעות אל תות"ל בווארשא.

לאסיפות היו באים אחדים מאנ"ש, הרמ"ל לוקשין ע"ה, הר"א סימפסון ואני ור' דוד שיפרין ע"ה. לפעמים הי' בא עוד מישהו.

האחים היו באים עם פנקס הצ'יקים שלהם ומוסרים את הסך הנאסף על ידם, והיו שולחים המעות. בעצם הענינים לא הי' להם שייכות כ"כ.

הרמ"ל לוקשין הי' לו הכירות עם אביהם והחשיבו אותו, ואותנו דנו כרבנים צעירים חשובים, אבל בטלנים, ישיבה בחורים.

* * *

במשך הכנסי ללשכת אגודת חב"ד 232, אשר ציירתי אותה לעיל, בא לידי מכתב מידידינו אנ"ש בווארשא, וכותבים שבעד סכום של אלף דולרים יכולים להדפיס את הלקוטי תורה, אשר נרגש חסרון הספרים גם בישיבה, שהראשונים כבר כלו, ומציעים לבני המנוח ר' משה אליעזר ז"ל קרעמער שידפיסו את הלקוטי תורה לעילוי נשמת אביהם.

שאלתי את ידידינו ר' דוד שיפרין ע"ה האם נעשה בזה דבר ואמר שזהו דמיון, כי הם אינם חפצים לשמוע, ואינם כלי קיבול כלל להצעה הזאת. עניתי להרד"ש ז"ל אשר בעזהי"ת יודפס הלקו"ת.

שלחתי עוד מכתב לווארשא וכתבו לי אשר בס"ה אפשר להדפיסו בסך שש מאות דולרים בלבד.

בחודש אלול היתה בביתי אסיפת אגודת התמימים והתחייבו התמימים שכל אחד ישיג סכום מסוים לפי ערך המצב שלו, מי שיכול ישיג עשרה דולרים ומי שיכול ישיג חמשה דולרים. מ"מ רחוק הי' עדיין מלחשוב אפי' לשלוח התחלה של דמי קדימה. ניסיתי באיזה אופנים ולא עלתה בידי.

פרטי-כל אסיפת אגודת התמימים

שבה דנו אודות הדפסת הלקו"ת

בכ"ד טבת שנת תרפ"ז סדרתי בביתי סעדה לכבוד יום ההילולא של אדמו"ר הזקן והיתה התוועדות נעימה וחזרתי מאמר בדא"ח. רובם ככולם של המשתתפים היו ממתפללי ביהכנ"ס שלי, וקודם ברהמ"ז דברתי דברים אחדים ע"ד בעל ההילולא וע"ד ספרו לקוטי תורה וע"ד המכתב הישיבה.

תיכף התנדבו מי חמשים ומי עשרים וחמשה 233, ונאסף סכום של איזה מאות, ואז נגשנו להדפסה 234.

דמי ההדפסה עלו לפועל יותר משמונה מאות דולרים, ות"ל נדפסו אלף עקזעמפלארים. חמש מאות מסרתי מתנה לישיבת תות"ל בווארשא וחמש מאות שלחו לארה"ב. מסרתים לכריכה, ומכרתים במחיר של חמשה דולרים עבור שני החלקים.

גמר ההדפסה היתה כבר בשנת תרפ"ח. על העבר השני של השער הראשון כתוב שנדפס בהשתדלות והוצאת אגודת התמימים דארה"ב. בשורה הב' באותיות קטנות "תלמידי ישיבת תומכי תמימים דליובאוויטש".

מכתב ר' אנשיל אראנאוויטש מווילנא אודות הדפסת הלקו"ת

בסוף החלק השני נתוסף דף אחד ובו נדפסה רשימת המשתתפים בהדפסה בפרטיות.

כשהודעתי בעתונות ע"ד ההדפסה שנדפס בהשתדלות כנ"ל, ושאפשר להשיגם, פנו אלינו מכמה בתי כנסת נוסח אר"י ויחידים וקנו הלקו"ת. זה גרם הרמת הרוח באנ"ש דארה"ב.

* * *

עידוד רוח מיוחד הי' לאנ"ש ע"י ארגון אגודת חסידי חב"ד, ע"י ארגון אגודת התמימים וע"י הדפסת הלקו"ת, ובפרט שהדפסת הלקו"ת נעשית ע"י אגודת תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שבארה"ב.

איש אחד מעיר ברידזשפארט ושמו [יוסף טובי'] הארין כתב לי, שאשלח לו תיכף את הלקו"ת, וכותב לי שהוא מעיר ריגא וזוכר הוא את המשפיע ר' יעקב שמשון, ובטוח הוא שכשימצאו את הלקו"ת בביתו יהי' זה סגולה מיוחדת עבור הבית 235.

מכתבו של ר' יוסף טובי' הארין אל המחבר

אמנם אעפי"כ, מספר הלומדים לקו"ת לא הי' רב כ"כ, ובפרט שעדיין היו בכמה מקומות ואצל יחידים הלקו"ת מהוצאות הקודמות, וממילא לא נמכרו כולם.

כמה עקזעמפלארים נמכרו בעת היות כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בפעם הראשון בארה"ב, בשנת תר"צ, ומספר מסוים נשאר עדיין בעת ביאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ פה בפעם הב', בט' אדר שני ה'ת"ש.



220 אודות אגודת התמימים ראה ס' תולדות חב"ד בארה"ב פרק ה. שם נעתקו פרטי-כל אסיפת היסוד ועוד כמה אסיפות חשובות, וכן הדיווחים ומכתבי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בקשר לזה.

ב"די אידישע היים" (גליון 53, תשרי תשל"ג, בחלק האנגלי עמ' 9), מוסיף המחבר לספר:

זה לא הי' רעיון חדש, כבר בשנת עת"ר עודד כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע את יסוד אגודת התמימים, כשאחרי גמר לימודיהם בישיבה התחילו תלמידי התמימים לקבל משרות חשובות בעיירות שונות, רבנים, מורים וכיו"ב.

[בארכיון המחבר יש מכתב שכתב לו התמים ר' חיים איטקין מסענטערוויל איאווא, בר"ח אייר תרפ"ז, ובו כותב בקשר לאגודת התמימים שנוסדה בשנת עת"ר:

מכתבו של ר' חיים איטקין אל המחבר

אודות אגודת התמימים בליובאוויטש

ועתה עלי להודיעם, כי בשנת תר"ע נתייסדה אגודה בליובאוויץ מאברכים תלמידי הישיבה אשר יצאו להבלי העולם, והי' אז אסיפה בליובאוויץ. על האסיפה באו כארבעים וחמשה אברכים, ואת התקנות אשר החליטו הדפיסו אז ושלחו לכ"א מהחברים, ואצלי נשאר עוד התקנות האלו וכן הפרטי-כל מהאסיפה וכן שמות כל החברים חברי האגודה אז. היושב ראש הי' אז מהריי"צ שליט"א.

ליקוט על אגודות התמימים במשך השנים ב"כרם חב"ד" גליון 3 עמ' 213-232].

* * *

אח"כ בימי המלחמה שהתחילה בשלהי תרע"ד, נחרבה האגודה; אמנם בשנת תרע"ח התחדשה האגודה, והתקיימה עד למהפכה הבולשוויקית.

* * *

באגודה שיסדנו היו כ-20 חברים, שכללה תלמידים שלמדו בתומכי תמימים בזמנים שונים, באולם הגדול או בחדרים, במשך תקופה ארוכה או קצרה.

בין החברים היו: האחים ר' אליהו ור' גרשון סימפסון שיחיו. למדו תקופה ארוכה בליובאוויטש והיו מעמודי התוך באגודתינו.

ר' גרשון העניך אייכהארן. למד בזמני בשצעדרין. כשבאתי לארה"ב פגשתיו עובד עבודה מפרכת במכבסה תמורת תשלום של 30$ לשבוע.

הוא הי' תלמיד חכם והי' נותן שיעור קבוע בגמרא בביהכ"נ בני עדת ישראל, וכאב לראות תלמיד חכם כזה יעבוד בעבודה כזו. אירגנתי לו פגישה בבית כנסת למשרת שמש. הוא חזר אלי וסיפר לי על הפגישה עם הפרעזידענט, שאמר לו שמשרת השמש דורשת מאתו גם לנקות את בתי השימוש בביהכנ"ס, ושישן בחדר אחורי שבביהכנ"ס תמורת תשלום, ושעליו לסדר גם הלויות (אמנם הוא הי' כהן ולא יכל לעשות זאת). ניסיתי לארגן לו פגישה בביהכנ"ס אחר, והתוצאות היו דומות.

בבוא כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לארה"ב התמנה להיות משולח עבור תומכי תמימים. הי' פעיל מאד באגודתינו.

ר' גרשון העניך אייכהארן

[בארכיון המחבר יש מכתב שכתב לו הר"ר יצחק המתמיד הורביץ, אחרי שהי' בארה"ב בתור שד"ר, וחזר לריגא, ודיבר עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

דברתי גין ר' גרשון העניך יחי' אם לקבלו להאפיס, והסכים ע"ז בטוב טעם, ואמר בזה"ל, ווען ער וועט הארעווען אין אגודת חב"ד וויא ער הארעוועט אין לאנדערע וועט זיין גוט משני הצדדים.

ר' יוסף נעלסון מבאברויסק (ברוסיה הי' נקרא קצנלסון). למד שנה לערך בחדרים בליובאוויטש (כבר סופר עליו לעיל).

הר"ר אברהם אלי' אקסלרוד מקאבילניק. הי' מראשוני חברי אגודת התמימים. שימש רב בעיר באלטימור. קשה לתאר את יראת השמים שלו המיוחדת. כאשר הרבי ביקר כאן בשנים תרפ"ט-צ התלוננו אנשי קהלתו על אשר הוא ממאן להלביש חולצה והוא מדאי מופשט מעניני העולם. הרבי השפיע עליו להלביש חולצה, אבל דייק שהכיפה שלו תבלוט מהכובע. קשה לתאר את טוב לבו, עזרתו לזולת (לפעמים הי' מוסר את מטתו לחבר), הסתפקותו במועט לעצמו, ויראת השם שלו.

ר' אברהם אלי' אקסלרוד

[וב"די אידישע היים" גליון 59, ניסן תשל"ד, בחלק האנגלי עמ' 9 מוסיף אודותיו, שבהיותו צעיר נסעו הוריו לארה"ב, והוא החליט להשאר בליובאוויטש, אף שהיתה בזה אפשרות שלעולם לא יתראו יותר.

בארכיון המחבר יש מכתב שכתב לו בזמן יסוד אגודת התמימים:

מתי למד בהמוסד, באיזו מחלקה וכמה: כארבע עשרה שנה, מן קיץ רס"ו עד שנת תרפ"א. קיץ רס"ו למדתי בהחדר שהי' נקרא דער באברויסקער חדר, והמלמד הי' אחי הרב ר' ארי' ליב האפט. חורף רס"ז למדתי אצל המלמד ר' מאיר לאבאק מליאזניע, וקיץ רס"ז למדתי אצל הראש ישיבה ר' הערשל קאוונער [גאטליב], וחורף רס"ח למדתי אצל הראש ישיבה ר' יחיאל משצעדרין [קאמיסאר], וקיץ רס"ח וחורף רס"ט למדתי בבאבינאוויטש אצל הראש ישיבה ר' [זלמן] ישכר בער דריבינער [שכטר] ותחת השפעת הרש"ב זיסלין, וקיץ רס"ט בליובאוויטש אצל הרב ר' מענדל מזלאבין [דובראווסקי] ואצל הרב מקאחאנאווע, ואח"כ בשנת עת"ר למדתי בשצעדרין אצל הרב ר' ישכר בער מדריבין [שכטר] ואצל ה"ר משה מרדכי עפשטיין [פאהארעלסקי, עמרמי] מפאטשעפ, ומשנת רע"א ואילך למדתי בהזאל הגדול, ואח"כ בפאלטאווא ובקרעמענטשוג ובראסטאוו עד שנת רפ"א...

ע"י סיבות שונות באתי בשנת תרפ"א לזיעבין, ונשאתי אשה, והייתי נע ונד עד חנוכה תרפ"ד, שבאתי לאמעריקע, ובקיץ תרפ"ד נתיישבתי בכאן באלטימאר.

ובמכתב נוסף:

מה ששאלת ממני לכתוב לך ממצבי, להוי ידוע לך כי יש לי ב"ה לחם לאכול ובגד ללבוש.

כשבאתי לבאלטימאר, לאחר ששהיתי פה איזה זמן נתקבלתי ללמוד בהכ"נ צמח צדק נוסח האריז"ל שנבנה מחדש, על סך שכירות של חמשה דאלער לשבוע.

אך היות כאשר אני מוסמך להוראה מרבני מינסק ובתוכם גם ה"ר אליעזר ראבינאוויטש ומהרב המ"ץ דליובאוויטש, לכן התחילו לשאול אצלי שאלות, ואני עכשיו אצלם בתורת רב. עם היות שאין לי מהם שום כתב, אבל משלמים עתה 8 דאלער לשבוע.

ועשרה דאלער לחודש נותנת לי הליידעס אעקזילערי, וחמשה עשר דאלער בכל חודש נותנים לי מקופה אחת שישנה פה הנקראת קופת הרבנים].

ר' זאב קאזיניץ, בא ללמוד בליובאוויטש, אחרי אשר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע כבר עבר לרוסטוב. כשעברה הישיבה לקרעמענטשוג עבר גם הוא ללמוד שם. הוא בא לאמריקה (אל אביו שגר בפילדלפיה) כחצי שנה לפני. קשה הי' לו להסתגל לשינוי האוירה מליובאוויטש לאמריקה. הוא נשלח ללמוד בישיבה בליובאוויטש ע"י הר"ר אברהם אלי' אקסלרוד. לפני נסיעתו לארה"ב כתב אליו בשאלה מה צריך להביא אתו לאמריקה, והוא השיב: שקים של מסירות נפש.

מכתבו של ר' זאב קאזיניץ אל המחבר

ר' אבנר שיפרין מפאריטש ור' לייב הורביץ מסמארגאן שהי' גר בבוסטון, למדו בישיבה בהאראדישץ אצל מוהרש"ז האוולין ע"ה. באו בצעירותם לאמריקה. החיים כאן באמריקה בשביל אנשים כאלה הי' קשה ביותר, ביחוד כשצריכים להתחתן; מוסדות החינוך בתקופה כזו באמריקה הי' דלים ביותר, ובפרט לבנות שבכלל לא היו, וממילא הי' קשה מאד למצוא גם שידוך מתאים, אפילו אם הי' זה מבית חרדי.

[בארכיון המחבר נמצא מכתב הר"ל הורביץ הנ"ל, מכ"ו ניסן תרפ"ז, בו נרשם לאגודת התמימים, ורושם:

באתי לליובאוויטש על ר"ה תרס"ה, עם אבי שליט"א, ושלחו אותי להאראדישץ אז (כמדומה לי ברור, ע"פ בקשת אבי שיחי', מפני ששמה למדו אז ג"כ יצחק ואחיו מסמארגאן (חברי מביתי) אלפעראוויץ), ושהיתי בהאראדישץ תרס"ה, וס"ו וס"ז, וחורף תרס"ח למדתי בליבאוויטש, ואחר חה"פ שלחו אז כארבעים בחורים לבאבינאוויטש, ולי אני ג"כ בתוכם. ושנת עת"ר למדתי בהאולם הגדול, ובשנת תרע"א עמדתי ונתקבלתי לעבודת הצבא, ועבדתי עד אחר חג השבועות אעת"ר, ואז ברחתי בעזר אחי התמימים, והייתי אח"כ בוועליז כשנה ובצערניגאוו כשנה עד שנתגלגלתי באמעריקע].

מכתבו של ר' יהודה ליב הורביץ אל המחבר

ר' אברהם פאפאק, למד בליובאוויטש, אבל עזב בצעירותו. למד שחיטה. כשבא לאמריקה התגורר בכמה עיירות ובסוף הסתדר בעיר בארע ווערמאנט. לא תמיד הי' שם מנין אפי' בשבת. הי' מאסף את ארבעת בניו (שהיו עדיין לפני בר-מצוה) ושלושת בנותיו והי' מתפלל כחזן, והם היו עונים אחריו. כאשר בנו המבוגר ר' שמואל אייזיק בא ללמוד בני.י. והתאכסן אצלנו, שמעתי אותו מספר לבני ביתי סיפורים מהתורה והמדרש שסיפר לו אביו אי שם בווערמאנט (ראה מ"ש בזה גם בגליון 50 עמ' 10).

מכתב ר' אברהם פאפאק אל המחבר

[בארכיון המחבר ישנו המענה שהשיב בח' אייר תרפ"ז, בעת יסוד אגודת התמימים:

אברהם פאפאק מבאברויסק. [גר עתה בעיר] בעררע, ווערמאנט. [למד בליובאוויטש] אין זאל ביז תרע"ד ... איך בין גיווען אין ארץ ישראל 1 יאהר, און אין אלעקסאנדריא של מצרים 14 מאנהאטון און דיא איבעריגע צייט אין אמעריקא.

ואודות שילוח הבנים ללמוד בישיבה, הנה בפעם הראשונה שלח את בנו ר' שמואל אייזיק שי' ללמוד בנ.י, בתור ילד, בשנת תרצ"א, והתאכסן אצל ר' בנציון סאקאליק. אח"כ חזר לביתו, וביום ג' בהעלותך [תרצ"ה] כותב:

בני שמואל אייזיק נ"י לומד בבאסטון זה כשנה. הוא לומד גמרא אצל ר"מ רבי זייטשיק, הוא הי' ר"מ בליובאוויטש ונקרא שמו פעטריקאווער, והוא כעת ר"מ בראקסבארא מאס', והוא לומד תניא בש"ק אצל התמים ר' לייב הורעוויטש. אבל חפץ אני לשלוח אותו לישיבה תורה ודעת.

וביום ד' אדר"ח אייר [תרצ"ו]:

מיינע קינדער שמואל אייזיק און אהרן זיינען יום ב' אוועק גיפארון אין ישיבה, און איך האב זיי אן גיזאגט אז אלע מוצש"ק זאלון זיי קומען צו אייך, ווייל דער לערנען אליין אן יראת שמים איז גאר נישט ... איהר זאלט זעהן טרייען מאכון זיי פאר חסידים].

איני רוצה להחסיר את שמות שאר חברי אגודת התמימים, ואשתדל להשלימם בהזדמנות.

בתחלה היו האסיפות מתקיימות בבית הר"א סימפסון. אח"כ היו בחירות, הנ"ל נבחר כנשיא, אחיו ר' גרשון נבחר כגזבר, ואני כמזכיר.

באסיפות דיברנו אודות קביעות עתים לתורה, ללימוד החסידות, אודות מעמד, נסיון יסוד חדר לילדינו ברוח חב"ד, ושוחחנו על רגשותינו הכלליות, והקשיים לתמימים מליובאוויטש להסתגל לאוירה של אמריקה.

כאשר אגודת התמימים כבר התבססה, בא פעם הרממ"ל לוקשין לאסיפה שלנו, להתדבר על הגדרת מטרות ופעילות אגודת חסידי חב"ד ואגודת התמימים, שלא יפריעו אחד לשני ויעבדו בשיתוף פעולה.

ובגליון 50 עמ' 10 מוסיף):

כשבא הרבי לביקור בשנת תרפ"ט, באו כל התמימים להכנס ליחידות לפני ר"ה, וכבר היינו אז כ-30 תמימים: ר' זלמן האוולין; ר' אבנר שיפרין; ר' ליב הורביץ ; ר' שלום שניידרמן; ר' יוסף נעלסאן; ר' אליהו ור' גרשון סימפסון; רש"א קזרנובסקי; רמ"ד ריבקין; ר' וועלוול קאזיניץ ואני; ר' אברהם פאפאק בא עם בנו הבכור (ר' שמואל אייזיק) ובכה במרירות, ויכלנו להבין למה.

כשהתוועדנו אז, ניגן ר' אברהם ניגון ששמע בהתוועדויות עם המשפיע ר' שילם קוראטין, וסיפר את המאורעות המעניינים מתקופת ר' שילם.

221 ב"די אידישע היים" (גליון 50, חורף תשל"ב, בחלק האנגלי עמ' 9) מספר המחבר:

ר' בנציון סאקולניק, למד בישיבה בליובאוויטש. היתה לו משפחה ביונגסטאון אהיו, וכשבא לאמריקה נסע לגור שם. הי' שם ביהכנ"ס נוסח האר"י, שהי' חלש מאד ביהדות. ר' בנציון התאכזב ועבר לגור בנ.י.

כשבא לכאן ראה פעם מודעה על התוועדות ב' ניסן תרפ"ו בביהכנ"ס צמח צדק 184 הענרי סט. (סופר עליה בפרק הקודם), וחשב לתומו שמסתמא גם יתאכזב כאן כמו בעיירתו הקודמת. מ"מ לא יכל להתאפק ובא להתוועדות. מיד שבא הכרתיו, התחבקנו והתדברנו וחזר לתחיה. זמן קצר אח"כ הביא גם את בני ביתו מאירופה.

222 סיפרו לי, כי כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ אמר בעת שעברו את הגבול מרוסיא ללטבי': פארצייכנט דעם מאמענט ווען מיר זיינען געווארן יתומים (אפגעריסן פון די רוסישע אידן).

[את האמור לעיל מספר המחבר גם ב"די אידישע היים" (גליון 54, חורף תשל"ג, בחלק האנגלי עמד 21), ומוסיף, ששמע זאת מאחד שהי' שם אז, ושזה הי' על הגבול בין רוסיה ללטבי', ליד עיר סעבעדז', פלך וויטבסק.

בארכיון המחבר יש מכתב שכתב לו ה"ר רפאל נחמן הכהן, בי"ד סיון תרפ"ז (יום לפני המאסר):

מה שלומך אחי. אחשוב שרוח אמעריקע עוד לא בא לתוכך והנך זוכר עוד מעמדך ומצבך כמו בהיותך פה. אך אחת היא, שהנני מרגישך, יחידותך, שאין לך שם אותם הריעים והידידים שהיו לך פה. וגם קודם נסיעתך דברנו מזה, והסכמנו לכתוב איש לרעהו לכה"פ להתדבר בכתובים].

ר' רפאל נחמן הכהן

223 את הבא לקמן מספר המחבר גם ב"די אידישע היים" (גליון 50, חורף תשל"ב, בחלק האנגלי עמ' 7). ומוסיף לתאר שם את מסירותו והתמסרותו של ר' דוד לעזור לזולת.

224 הי' ג"כ מחסידי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נבג"מ, ואפשר זכה להיות גם אצל הצמח צדק. גם הוא הי' מעיר פלעשצעניץ ור' דוד ע"ה שיפרין הי' מידידיו, ונשארו אצלו כתביו של הנ"ל.

הוא בא לאמריקה מפני שברח מרוסיא, שהי' מתעסק בהשגת ניירות (פספורטים לא אמתיים וכו') לאלה שלא רצו ללכת לעבודת הצבא, וישב ג' שנים בבית האסורים ברוסיא.

בקשר לזה שמעתי מהרה"ח ר' אלחנן דוב מרוזוב: לשבת שנה אחת בבית האסורים זוהי מצוה, שתי שנים זהו רשות, ג' שנים זהו מחזי כיוהרא.

סיפר לי ר' דוד הנ"ל, שבהיותו בבית האסורים, והכריחוהו ללכת לעבוד בשבת, כשלא הי' יכול להשתמט בשום אופן שלא ללכת לעבודה, הי' נזהר שלא לעבור על איסור דאורייתא לכה"פ. פעם אחת שלחוהו לנכש גן ירקות מעשבים, והי' תולש את הזרעים ג"כ. שאלוהו מדוע הוא תולש גם את הזרעים והשיב שאיננו יכול להבחין איזה עשב הוא מהזרע ואיזה עשב הוא סתם שצריכים לעקרו. והוא עשה זאת למען יהי' מקלקל ולא יעבור על לאו דאורייתא.

הי' לומד בע"פ גפ"ת ופוסקים. יש אצלי דף אחד בנגלה מרשימותיו.

ר' אברהם חיים ראזנבוים

[אודותיו, ואודות אנ"ש בכלל בתקופה ההיא בארה"ב, ראה בס' תולדות חב"ד בארה"ב פרק א].

225 החסיד רש"ז ראזנבוים הי' מעיר פאלאצק והוא אביו של התמים הנעלה המצויין הרה"ח הרה"ג ר' שמואל, שהי' נק' בתות"ל שמואל פאלאצקער.

ר' שמואל הנ"ל הי' מהתלמידים המצויינים שבתות"ל. הי' חברו של ר' אלי' לוין (הנקרא אלי' מפאריטש, שהי' רב בעיר קויציץ פלך מינסק) און שמואל איז געשטאנען העכער בדרגה פון אלי'ן.

ר' שמואל הי' חתנו של [הר"ר חיים שרגא פייוויש סטאלאוו] הרב מוועליקי לוקי הסמוכה לנעויל (שהי' במשך זמן ר"מ בתות"ל על המחלקה שקודם הזאל, שהיא מחלקת התלמידים השייכים לעיר שצעדרין).

בהיותי בווין אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בשנת תרצ"ז, בדברו אודות התמימים ברוסיא, אמר לי: קבלתי מכתבים משני בניו של שמואל פאלאצקער, א רוחניותדיקע יחידות, ווי פון א תמים פון ליובאוויטש פון אמאל, והפליג בשבחם.

ר' שמואל ראזנבוים ובניו

מעניין וכדאי לרשום את הנחקק בזכרוני המשך המכתב להרא"ח ראזנבוים, שהוא נתאלמן ל"ע והוא הי' כבר בא בימים, וכותב לו רי"ק הנ"ל במכתבו, שישא אשה ובת בנים לקיים מחז"ל ע"פ בבוקר זרע זרעך, ואל יביט על המלעיגים שיאמרו אשר לעת זקנתו יוליד בנים וישארו יתומים; הלא אתה יודע שאפילו ברוחניות א"א צו פארזארגן קינדער, וכ"ש בגשמיות, וע"כ עלינו לעשות כדעת התורה.

[בנו של הרא"ח הי' המלומד מ"מ ראזנבוים, ממנהיגי החפשים בפה אמריקה]

גם כותב במכתבו, אשר כ"ק אדמו"ר הרש"ב כתב (או אמר) לו, שיגע להגיה את התניא (שהוציא לאור בשנת תר"ס) יותר מארבעה חדשים, והגיה יותר מאלף תיקונים.

[את האמור לעיל מספר המחבר גם ב"די אידישע היים", גליון 50, חורף תשל"ב, בחלק האנגלי עמ' 7].

226 ב"די אידישע היים" (גליון 54, חורף תשל"ג, בחלק האנגלי עמ' 18) מביא המחבר, אשר כ"ק אדמור מוהריי"צ נ"ע חילק את חסידי חב"ד לשלושה סוגים: חסידי חב"ד, חסידי הנוסח וחסידי הגזע.

חסידי חב"ד - אלו שהמוח שליט על הלב. חסידי הנוסח - שמתפללים נוסח האר"י. חסידי הגזע - שאבותיהם הם מחסידי חב"ד, אף שהם אינם חיים חיי חסידתות אבל בדמם עורק דם חסידי.

עוד מספר שם, שפעם נכנס לביהכנ"ס שלו אחד מחסידי וויזשניץ וראה שהמתפלל לפני העמוד זקנו מגולח. הוא ניגש אלי ואמר: לאיש כזה מרשה אתה להתפלל לפני העמוד בנוסח האר"י? האדמו"ר מוויזשניץ, אף שהוא עצמו הי' לו סידור בנוסח האר"י, אבל אמר שלא כל אחד ראוי להתפלל בנוסח זה.

227 הר"ר שמואל לויטין נ"י סיפר לי ששמע מאת אדמו"ר הרש"ב נבג"מ בשנים האחרונות טרם הסתלקותו, שזה זמן שהוא חושב ע"ד יהודי אמריקה, לבוא בקשור עמהם ולתעניין בנעשה עמהם.

228 ב"די אידישע היים" (גליון 50, חורף תשל"ב, בחלק האנגלי עמ' 6), מתאר המחבר כמה מחסידי חב"ד שבאו לארה"ב בשנים הראשונות:

(א) ר' אהרן סארקין מבאצ'ייקאוו פלך וויטבסק, שרגיל הי' ללכת רגלי אל כ"ק אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש, ולא שינה את דרכיו גם באמריקה. לבש מעיל ארוך וכובע משי וכיו"ב.

(ב) ר' משה סאקאלאוו, מחסידי כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. כשבא כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ לביקור בשנת תרפ"ט-צ, נכנס ר' משה ליחידות וסיפר שהוא חסיד של אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. שאל אותו הרבי: מתי ראית אותו בפעם האחרונה. והשיב: בר"ה תרל"ו. שאל אותו הרבי: איזה מאמר הי' אז. והלה זכר והשיב לו.

[הוא נזכר לעיל בפנים בפרק כב, וראה אודותיו גם ב"תולדות חב"ד בארה"ב עמ' ז

בארכיון המחבר יש העתק מכתב שכתב אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

כשהייתי אצל א"ז אדמו"ר מוהר"ש אמר לי ללמוד בכל יום חק לישראל, ואח"כ כשהייתי אצל אדמו"ר מוהרש"ב אמר לי ללמוד שו"ע, ות"ל אני מקיים דבריהם, חפץ אני לשמוע מאת כא"ש דבר בהנהגתי, והשי"ת יעזרני לעשות כרצון ופקודת אדמו"ר שליט"א בהנהגתי בעבודת השי"ת.

המעתיר משה בן גנעשא סאקאלאוו מגליל באריסאוו].

(ג) ר' זלמן יפה, גם הוא הי' מחסידי אדמו"ר הצ"צ, הי' גר בוויליאמסבורג. היתה לו הבנה עמוקה בחסידות. גם כאן באמריקה הי' מאריך בתפלתו עד שעה 3 אחה"צ.

(ד) ר' אברהם חיים ראזנבוים (שכבר הוזכר לעיל).

(ה) ר' דוד שיפרין (שכבר סופר עליו לעיל).

229 את הבא לקמן מספר המחבר גם ב"די אידישע היים" (גליון 50, חורף תשל"ב, בחלק האנגלי עמ' 7). בפרטיות אודות אגודת חסידי חב"ד בתקופה ההיא בארה"ב ראה תולדות חב"ד בארה"ב פרק ד.

230 ב"די אידישע היים" (גליון 53, תשרי תשל"ג, בחלק האנגלי עמ' 9), מוסיף המחבר לבאר:

האגודה לא נוסדה למטרות פוליטיות, כ"א כדי לעודד איש את רעהו לחיות חיי תורה וחסידות. בעת ביקור כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בארה"ב באנו אליו משלחת של אגודת חסידי חב"ד, כדי לערוך תקנון, ולהבטיח שהיא תואמת את המטרה האמורה. אצלי יש עדיין העתק התקנון ההוא.

[נדפס באג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ד, נספח לאגרת תתקכט, וב"תולדות חב"ד בארה"ב" עמ' קנא, שהעתק ממנו נמצא בארכיון המחבר; אבל שם הוא עם ההוספות לתקנון משנת תרצ"ז].

231 את המובא לקמן מספר המחבר גם ב"די אידישע היים" (גליון 54, חורף תשל"ג, בחלק האנגלי עמ' 20). וראה גם ס' "תולדות ר' משה אליעזר קרעמער" בארוכה.

232 את המובא לקמן מספר המחבר גם ב"די אידישע היים" (גליון 54, חורף תשל"ג, בחלק האנגלי עמ' 20).

233 ב"די אידישע היים" שם מוסיף לספר, אשר אחד ממתפללי ביהכנ"ס, ר' אברהם פלאטקין מבאברויסק (בתחלה גר מחוץ לנ.י. אח"כ רצה להגר לארה"ק, ובא לשם כך לנ.י. התוכניות שלו השתבשו ונשאר לגור בנ.י.), הביא לי 100$ להדפסת הלקו"ת.

234 בארכיון המחבר נמצא מכתב הנהלת הישיבה בווארשא (הרש"פ זלמנוב והרמ"ל רוטשטיין) מיום ז' אלול תרפ"ז:

מכתבו הכי נכבד מן י"ט מנ"א שעבר נתקבל, ובטח כבר בא לידו מכתבנו מי"א מנ"א שעבר, שלו צרפנו מכתבו של ידידינו ה"ר אנשיל אראנאוויטץ שי' מווילנא, שממנו כבר ידע מהנעשה עד עתה אודות הדפסת הלקו"ת.

מכתב הנהלת הישיבה אודות הדפסת הלקו"ת

ובח' תשרי תרפ"ח, ובו כותבים בין השאר:

מכתבו הכי נכבד מיום י"ח אלול שעבר, בצירוף המחאה על סך 200$ למען הדפסת הלקו"ת, נכון התקבל אתנו, וימים אלו נדרוש דבר הנייר לדעת כמה הוא שדרוש ע"ז. וכן כבר פנינו בשאלתינו לידידינו ר' אנשיל שי' בווילנא, שיודיענו איפוא כמה יעלה מחיר ההדפסה לאלף עקזעמפליארין, וכן דבר הכריכה. וכאשר יתבררו לפנינו כל הנ"ל נמהר להודיע לכת"ר.

ובי"ז אייר תרפ"ח:

במכתבינו מח' ניסן שעבר אשרנו קבלת המחאה עה"ס 200 שקל לשם הדפסת הלקו"ת, וכבר מוכן גם הנייר, ואמנם להיות רבו השבושים בהדפוס הקודם, אשר דורשים תקון, ובזה עסוקים הנם עתה. ובכאו"פ בחודש זה תתחיל ההדפסה, ונשתדל אי"ה כי יודפסו בזריזות הנכונה ולהמציאם למחנם.

ובר"ח אלול תרפ"ח:

מכתבם מב' לח"ז בצירוף המחאה ע"ס 110$ ע"ח הדפסת הלקו"ת נתקבל לנכון, וכבר שלחנו הכסף לידידינו ה"ר אנשיל אראנאויץ שי' בוילנא, בבקשה שישלחו חמש מאות עקזעמפלארין לקו"ת ח"א וח"ב ישר למחנכם ע"ש כת"ר שי' ... דבר בקשתם להדפיס עוד שמות המנדבים החדשים ע"ח הלקו"ת, הנה למרות אדיר חפצינו בזה, מושללי היכולת הננו למלאת בקשתם, כי אמנם כבר נגמרה ההדפסה, ואתם הסליחה. וד' הוא היודע ובוחן כליות ולב לשלם לכל איש ואיש כפעלו הטוב ובפרט במצוה רמה ונשאה הלזו.

235 המכתב נמצא בארכיון המחבר, ובו כותב בין השאר:

מיין גיבורט שטאט איז מאהליוו על נהר דנעפר, און גיוויינט א לאנגע צייט אין ריגע. אונזער משפיע האט זיך גיפונען נאהענט צו אנשי חב"ד, און זיך אן גיהערט פיל חסידות, וגם אני בעצמי האב גיהאט א עונג רוחני העררין אין ריגא בא שו"ב ר' יעקב שמשון ז"ל.