ספריית חב"ד ליובאוויטש

זכרון לבני ישראל - פרק כז

שנת תרפ"ט

ההכנות לביקור כ"ק אדמו"ר הריי"צ בארה"ב - קבלת הפנים - האכסניא בדירת הרב סימפסון

בחודש שבט תרפ"ט קבלתי מכתב מאת הר"י פייגין הי"ד, אשר כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ מתכונן לבקר בקיץ הבע"ל בארה"ב ע"ד יהודי רוסיא 294, וכפי הנראה ימצא אדמו"ר לנחוץ להתעניין במצב הרוחני של היהודים שהתיישבו בארה"ב, שהוא עתה קבוץ חשוב של יהודים.

מצב הרוחני של יהודי אמריקה בתקופה זו, בהתעוררות להתקרב ליהדות בכלל ולרוח ליובאוויטש בפרט, הי' רק באופן של התחלת הצמיחה 295. עס האט זיך געוויזן דער פתח כחודה של מחט.

כי כאמור לעיל, הנה בכלל דער ענין הנסיעה לאמריקה פון אידן שומרי תורה ובפרט אויף צו קענען לעבן בדרך התורה, אז דאס זאל בריינגען אידן אין אמריקה, איז דאך דאס געווארן אחרי מלחמת העולם הראשונה ואחרי התחלת פורעניות האדומים ברוסיא.

ממילא חפצו אנ"ש והתרגשו מאד מהשמועות אודות אפשריות ביאת כ"ק אדמו"ר לארה"ב. אמנם לא הרהיבו עוז בנפשם להיות מן הפונים בבקשה לכ"ק האדמו"ר לבוא לארה"ב. וכך גם האיידעלערע אידן שעמדו בראש התנועות היהודיות בארה"ב לא היו מאנ"ש ולא פנו בבקשה כזו לכ"ק אדמו"ר.

הי' זה רק בהשגחה העליונה, אשר מצב יהודי רוסיא, שכ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ מסר נפשו ממש עליהם ודאג עבורם בכל נפשו (גם בהיותו מחוץ למדינתם), זאת היתה הסבה הגורמת שקבל על עצמו כ"ק אדמו"ר את טרדת הנסיעה לארה"ב וכל הקישויים הכרוכים בזה.

מני אז התחילו ההכנות הדרושות. הר"י פייגין, הי"ד, התחיל לעורר במכתבים תכופים א) ע"ד שילוח מכתבי בקשה מאנ"ש בעיירות ומבתי כנסת אל כ"ק אדמו"ר שיבוא לביקור 296. ב) לסדר שתהי' הכנה מסודרה בקבלת פנים מתאימה לפי ערך קדושת האורח ועמדתו הרמה. ג) ע"ד השגת האמצעים הכרוכים בזה; אשר גם ההוצאה התמידית לא היתה באופן מספיק, כי כאמור לעיל שלחו אחרי קבלת המברק רק אלף דולרים מאגודת התמימים וחמש מאות מאגודת חב"ד, ואח"כ עוד סכומים לא גדולים.

כבר נתבאר אשר מצב אנ"ש, הן בכמות והן באיכות, לא הי' מוכן לתעמולה וסדור דבר כה חשוב; אך אעפי"כ אזרנו את כחותינו, ואתנו גם הרממ"ל ע"ה לוקשין ומשפחת קרעמער, שהעריכו כראוי את הרעיון הזה וניגשו אליו ברצינות, והודיעו לכל מקומות אנ"ש בארה"ב, להעיירות ולבהכנ"ס, ע"ד האפשריות שכ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ יבוא לביקור בארה"ב, ונעשית התעוררות.

אין אנו מסוגלים בכלל לאותו המשטר וסדר הרגיל אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ, אשר לא פעם ושתים היתה לי הזדמנות להכיר את הסדר המדוייק בכל פרט וענין שהי' מתנהג, אבל אנו בכלל איננו שייכים לזה, ובפרט בעת ההיא. ולכן גם אין ניכר אצלי כמה מכתבים שנשלחו להודיע על כך לאנ"ש וכמה בקשות נשלחו אל כ"ק אדמו"ר. אבל בכל אופן הענין התחיל להתקרב לפועל, אף שלא באותו המרץ שהי' צריך להעשות.

אחר חה"פ כשנעשה קרוב יותר לפועל התדברו והוברר שביאת כ"ק אדמו"ר שליט"א לארה"ב תוכל לבוא לפועל בסוף הקיץ.

הכירו שצריך לשכור איש שיתמסר לפועל בעבודת הנהלת הענין בלשכת אגודת חב"ד.

בראותי שאין נמצא איש כזה, והענין מתנהג בכבדות, קבלתי על עצמי את אחריות הנהלת הענין, כמובן שלא על מנת לקבל פרס ח"ו. ור' שמואל אליעזר נעלסאן ע"ה, שבעת ההיא נתקרב יותר לאנ"ש ובקיץ זה הי' פנוי מעסקיו, הי' בא ללשכת אגודת חסידי חב"ד לעזור בקיפול מכתבים והדומה 297.

העו"ד מר יקותיאל קרעמער לקח מאיש אחד בשם מר בעקער סך אלף דולרים למטרה זו, שזה הי' סכום יוצא מן הכלל בעת ההיא.

טרם בוא כ"ק אדמו"ר נבג"מ לארה"ב התחילו לדון אודות המקום שבו יתאכסן במשך שהותו בארה"ב 298. היו בזה דיעות שונות. אחדים, ובעיקר הרמ"ר ריבקין ואני, הבינו והסבירו, שלפי כבוד כ"ק אדמו"ר צריכה להיות התאכסנותו במקום חשוב, ואשר בתחלת בואו יסור למלון במנהטן.

הזמנה לאסיפה מיוחדת אודות "ענטגילטיקע באשלוסען וועגען דער דירה און קבלת פנים"

אמנם הר"א סימפסון חפץ שכ"ק אדמו"ר יסור לדירתו החדשה בבארא פארק, אשר הדירה שלו היתה בקומה השניה ולמטה הי' ביהכנ"ס. עדיין לא חנכו אותה עד אז ורצה שיתחנך ע"י כ"ק אדמו"ר נבג"מ 299 (זהו פרק בפ"ע, הטלטול של הרא"ס נ"י ממשרה למשרה והבהכנ"ס שלו).

באו בקישור מכתבים ומברקים עם כ"ק אדמו"ר נבג"מ 300, והצעת כ"ק אדמו"ר היתה לקחת לע"ע מלון (הוטעל) במנהעטן. גם ר' חז"ק ע"ה, שהי' יו"ר אגודת חסידי חב"ד, נטה לדירת הרא"ס 301.

בתחלת חודש אלול, לערך שבוע קודם ביאת כ"ק אדמו"ר נבג"מ ומלוויו, באו הנה הרה"ח הר"י פייגין הי"ד, מזכיר כ"ק אדמו"ר נבג"מ, יחד עם מר חיים ליברמן נ"י, להכין את סידור הביקור. גם הם השתתפו באסיפות ודיונים, אבל לא יכלנו להכריע, וכך סודר בתחלת בוא כ"ק אדמו"ר נבג"מ, שיתאכסן בדירה הנזכרת.

ביאת כ"ק אדמו"ר להחוף היתה ביום ד' י"ג אלול תרפ"ט 302 (18 ספטמבר 1929 למספרם).

עם בוא כ"ק אדמו"ר סידר מר יקותיאל הנ"ל ע"י השפעתו הגדולה, שכ"ק אדמו"ר לא יצטרך לרדת מן האני' אל החוף, שכל הבאים על האני' יורדים משם, כי אם בדרום העיר הנק' סאוט פערי, אשר משם מפלגת אני' קטנה עם פקידי הממשלה במחלקת ההגירה ויתר המחלקות הקשורים בזה, ונוסעים עד מקום מי הים השייכים לתחום מדינת אמריקה. באניה קטנה זו נסעה משלחת אנשים לקבל את פני אדמו"ר והבאים עמו 303.

בהמלאכות מהרבנים ובע"ב שנסעו על האני' הקטנה של הממשלה, מאלה שאני זוכר היו הרממ"ל לוקשין ע"ה, העו"ד מר יקותיאל ואחיו חז"ק (ר' חיים זלמן קרעמער), השופט מר פיליפ קליינפעלד, ר' שמואל אליעזר נעלסאן.

בחוף הנ"ל סודר משטר של מאות שוטרים, אשר באו בשעות המוקדמות לשמור על הסדר. כן סודר אשר קבוצה של שוטרים על אופנועים (הנקראים מאטארסייקלס פאליסלייט) ילוו את האורחים ומלויהם ומקבלי פניהם דרך העיר, בלי עיכוב הרמזורים והדומה.

כל היום ההוא הי' גשם שוטף, ולא הי' שם מקום מתאים להכנס בו ריבוי אוכלוסין בלי ע"ה (כי אין שם חוף בנוי לחניית אניות גדולות) ועמדו בחוץ תחת הגשם. עד אשר הגיעה האני' לחוף כבר הי' בשעות המאוחרות שאחר חצות היום, וכמה מהנאספים נלאו מלעמוד תחת הגשם וחזרו לביתם.

בהגיע האניה הקטנה לנמל, סבבו פקידי המשטרה הגבוהים את כ"ק אדמו"ר וקבוצת מלויו. הצלמים מכל העתונות הבלתי יהודית לקחו תמונות כמה שהי' ביכלתם. החזן ר' שמואל קנטרוף ע"ה הכריז ברוך הבא.

אמנם ארגון קבלת הפנים לא היתה מסודר כ"כ והי' פעוט לפי ערך. והיו כמה סיבות לזה:

א) ה"עמך" של כלל ישראל בארה"ב לא ידעו ולא היו מעוניינים מהנעשה בעולם היהדות העולמית (לא כמו כעת, אשר נתרבו הדרכים אשר מגיע לאזני ההמון מהנעשה בעולם היהדות ע"י העתונות היומית, חוברות וכמה אמצעי דפוס ופרסום, רדיו טלפון ואפילו טעלעוויזשן נעשה אמצעי לפרסום ולעשותם מעוניינים בנעשה).

ב) סוג הנוסעים אז לאמריקה הי' מאלה שחוג החרדים ועניניהם לא עניין אותם והיו רחוקים מזה.

ג) חסידות חב"ד ליובאוויטש לא תפס עדיין מקום בעולם כתנועה עולמית ביתרון.

ד) מחסידי חב"ד בארה"ב לא היו הרבה בעלי צורה, כי האדמו"רים בד"כ לא הסכימו שיסעו, ואלו שבאו היו רק מה שנקרא "חסידי הגזע", ולכן לא נעשו ההכנות הראויות באופן מאורגן ומסודר.

- רק אישיותו של אדמו"ר בעצמו גרמה ההתעוררות, כי ע"י עבודתו ברוסיא במס"נ לחזוק התורה והיהדות, שארגן אז את כל היהודים מקצה מדינת רוסיא עד קצהו, והעמיד מלמדי תינוקות וחדרים וישיבות, תיקן מקוואות וסידר מורי שיעורים בבתי כנסת ושו"בים, וכל התלמידים הלכו במס"נ לכל מקום שנשלחו, וכמה מהם נענשו בכמה מיני יסורים של בית האסורים על כמה שנים או לשילוח לעבודת פרך בגלילי הקור בסיביר והדומה על כמה שנים ועד כדי עונש מות ממש ר"ל, וזה הביא ג"כ למאסר כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ. הנה ע"י כל זה נתפרסם מעט גודל המס"נ שלו.

[ואף שגם אז לא חסרו כאלה שהתקנאו און האבן געפירט פוליטיק ולא סייעו בעבודה, ואדרבא, אבל כלל ישראל היו עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ].

אחד מהמתעסקים הי' ר' משה אפרים נ"י זעלדין, היודע פרק בקבלת פנים; אבל הוא לא הי' המכריע וגם לא מהמשתתפים בסידור. ולא רק עם דעתו ועם דעתי לא התחשבו, כי אם גם עם כל התמימים האחדים שהיו אז.

המשפחה המיוחדת שהתעניינו והתעסקו בענייני אגודת חסידי חב"ד בכלל ובדבר הנסיעה של כ"ק אדמו"ר בפרט היתה משפחת קרעמער, והעו"ד מר יקותיאל הי' לו כבר היכרות בין החוגים הגבוהים בממשלה [אגב, אז מען גרינט זיך אויס אביסל, רואים שזהו דבר שכל אחד יכול להגיע לזה בממשלה דמוקרטית].

האנשים שהשתתפו בהכנות היו יותר אמריקניזירטע, והם הביטו על משפחת קרעמער מלמטה למעלה. ולכן לא היתה קבלת הפנים מסודרת כ"כ.

כ"ק אדמו"ר יחד עם כל המלוים נכנסו (או יותר נכון הובילום והושיבום) במכוניות ותיכף התחילו ה"מאטאר-סייקלס-פאליס" להשמיע בה"סעיירענס" שלהם, ואלו שהספיקו כבר להכנס למכוניות שלהם המשיכו ללכת בתהלוכת שיירת המכוניות.

כל השיירה הגיעה לבית הרב אליהו סימפסון נ"י בבארא פארק. במכונית הראשונה נסע כ"ק אדמו"ר ואחדים ממלוויו והבאים לקבל פניו, אני עם עוד מלווים נסענו במכונית השני'.

הדירה היתה בקומה השניה ולמטה הי' ביהכנ"ס. כ"ק אדמו"ר ומלוויו סרו לדירה ולמטה בביהכנ"ס היו אנשים אחדים, אשר נתנו שלום לכ"ק אדמו"ר.

אחרי אשר יצאו כולם ונשארתי לבדי פנה אלי כ"ק אדמו"ר ואמר: וואס מאכסטו? וואס מאכט איר? ר' ישראל! הרב ר' ישראל! רבי דזייקאבסאן! ואני עומד דומם.

אח"כ שאלני: איזה סדר הוסדר, אשר לא נעשה שום סדר להפגש ולקבל שלום ולתת שלום לקהל הנאספים, רבנים, אדמו"רים ובניהם של קדושים, אי' כבוד עצמם, כבוד אבותם, כבוד תורתם?

השבתי לכ"ק אדמו"ר שאני לא הייתי בין הדנים בדבר סידור קבלת הפנים ולא התחשבו עם דעתי כלל.

ואמר לי כ"ק אדמו"ר: דאס איז דאך א תירוץ, איך וויל אז לכתחלה זאל קיין קשי' ניט זיין.

שאלתי: וואס זאל איך יעצט טאן?

ואמר לי כ"ק אדמו"ר: גיי אונטן און אויב עס וועט קומען א רב, א גוטער איד, א בנן של קדושים, א איד א בן תורה, זאל מען אים גלייך אריינלאזן.

ירדתי למטה, שם התייצב העו"ד מר יקותיאל נ"י קרעמער על אכסדרת הכניסה, עם פקידי משטרת הממשלה, ולא הניחו להכנס רק את המיועדים להכנס אליו. מסרתי לו את דברי כ"ק אדמו"ר ולא יכול להתייצב לנגד, ועשו כאשר צוה כ"ק אדמו"ר.

אחרי עבור זמן קצר, נתאספו הרבה אנשים. כ"ק אדמו"ר יצא על המרפסת (פארטש) של הקומה הראשונה ואמר את דבריו (באגריסונג) "סדנא דארעא חד הוא כו'" (ישנם הדברים במימיוגרף 304).

למטה בביהכנ"ס האט מען זיך געטומלט, וישבו במסבת התוועדות כמה מאנ"ש וב"כ עיירות שונות, וגם כמה רבנים, עד שעה מאוחרת בלילה.

בש"ק פר' תבוא אמר כ"ק אדמו"ר את המאמר השקיפה כו', והוא נדפס.

עצם ההתאכסנות בבית הכנסת ודירת הר"א סימפסון נ"י לא היתה לרוחו של כ"ק אדמו"ר נבג"מ, כאמור לעיל, ותיכף נוכחנו לדעת את הטעות הנעשה. כ"ק אדמו"ר הביע אי-שביעות רצונו מהדירה, והתחילו להשתדל ע"ד דירה אחרת, וכן ע"ד מקום להתפלל בימים הנוראים 305.

מקום לדור שכרו את הבית של מר ווערבלאווסקי מהיברו פאבלישינג, 184 ברוקלין עוו 306. בשכונת קראון הייטס בברוקלין 307. דמי השכירות היתה ח"י מאות דולרים. שלמנו את כל המעות בשלימות. ידידי המנוח ר' גבריאל ע"ה דווארקין שמע לדברי ונתן המחאה על הסך הנ"ל, ואח"כ שילמו לו כמובן.

סידרו שם את הדירה וכן את כל צרכי האכילה ושתי'. שם היו באים אנ"ש וסתם יהודים על יחידות, גם כמה מראשי ומנהיגי היהדות.

היינו באים כמעט בכל יום לדיונים, והיינו שוהים שם עד שעה מאוחרת בלילה.

היו באים גם הר"ר ניסן טלושקין 308 נ"י והר"ר ישראל דושאוויץ 309 ע"ה. עס איז געווען זייער געשמאק.

מכתבו של הר"ר ניסן טלושקין אל המחבר

הר"ר ישראל דושאוויץ

בין אלו וואס האבן זיך געוואלגערט שם הי' גם ר' פרץ ווערניק, עורך המארגען זשורנאל 310. הוא נתרשם הרבה.

בתחלה לא סודר כראוי האש"ל, פשוט בחיינו לא הורגלנו לתנאים של חיי משפחה אצילית רמת המעלה המוסרית בכל מקצועות החיים. אח"כ לקחנו למשרת בבית, המביא את האוכל לפי המסובים, את מר לוי יצחק אייזער נ"י (מאטלאנטיק סיטי), אשר הי' אז בחור עדיין, ואומנתו היתה במלונות ומסעדות מודרניים. הוא אמר לי שהנהגת אדמו"ר בסעודה היא גבוהה ביותר גם בין האנשים האינטילגנטים ביותר 311?.

מ"מ לא התאים גם מקום זה כ"כ לפי תנאי המצב, כי היו צריכים מי שינהיג את הבית בנקיון וסדור כל הענינים, ואנו בטלנים במקצוע זה, ישיבה בחורים עד היום הזה, ובפרט יונגעלייט ישיבה בחורים און גרינע אין לאנד. ולכן אחר חודש תשרי, כאשר רוב הזמן הי' בביקורים בערים שונות כדלקמן, ובין מקום למקום חזר לניו יארק, הנה לפעמים כשהי' בא לימים אחדים לנ.י. לא הי' סר לדירה זו, כ"א הי' מתאכסן במלון 312.

* * *

בימים הראשונים לבואם נכנס אליו פעם מזכירו הר"י פייגין הי"ד, ובתוך הדברים נענה הרי"פ ואמר שאיננו יודע איך לדבר עמנו, כי הלכנו כרגיל עם אויבער העמד ושניפס [חולצה ועניבה].

ואמר לו כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ: ביי זיי איז דער שניפס ניט אזוי פינקטליך, ז.א. אז מען איז ניט נתפס געווארען אין די לבושים, אשר בדרך הרגיל הולכים כך פה. ואדרבא, בלא זה זהו בליטה יתירה ויוצא מן הכלל.

כשנכנסתי פעם להיכל קדשו, בשבוע השני לביאת כ"ק אדמו"ר לאמריקה זכיתי שאמר לי בזה הלשון: ישראל איך רעכן אז מיט דיר קאן מען ריידן ווי אין דער אלטער היים.

אמרתי: אודאי רבי!

ות"ל הותחל יחס קירובי ביותר מאת כ"ק אדמו"ר אלי.



294 את הבא לקמן מספר המחבר גם ב"די אידישע היים" (גליון 56, קיץ תשל"ג, בחלק האנגלי עמ' 19). אודות ההכנות לנסיעה ראה תולדות חב"ד בארה"ב פרק ח. ושם מועתק גם מכתב הר"י פייגין (הנזכר כאן בפנים), מכ"ו שבט תרפ"ט:

אחשוב אשר במכתבי זה אהי' לך מבשר טוב ... והוא אשר הענינים הכלליים, אשר כ"ק עוסק בהם לטובת אחינו יושבי מדינתינו בהמצאת עזר לטובתם למוסדות התורה וכל עניני הדת, אשר בפועל בע"ה תלוי בזה כל קיום הענינים הנ"ל, הנה כפי מצב הדברים בהוה דורשים ומכריחים נסיעה של כ"ק בעצמו לארה"ב.

295 אעתיק פה מה שאמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בער"ה תש"ד, כשנכנסו להיכל קדשו לברך ולהתברך, כנהוג אז שהיו מגישים מכתב פדיון עבור בריאות כ"ק אדמו"ר.

היות שבשנת תש"ג הי' מפורסם בהתעוררות ע"ד הגאולה הפתגם "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" ועוד כמה אופני התעוררות וחיזוק האמונה בביאת גואל צדק בקרוב ממש, שאל הר"נ נ"י טלושקין בזה"ל:

האלט דער רבי טאקע אז עס איז משיח'ס צייט אז משיח וועט באלד קומען?

וענה כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ:

עס שטייט את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, א צמיחה, איז אפריער וואקסט אויס א גרעזעלע, נאכהער ווערט א ריטל, ביז במשך הזמן וואקסט אויס א אילן מיט פירות. א צמיחה איז שיים יעצט, יע!

296 בארכיון המחבר יש מכתב שכתב אליו הר"ר אברהם אלי' אקסלרוד בעש"ק פרק תרפ"ט:

הנה ביום א' ויקרא הי' אסיפה מאנ"ש אודות שילוח מכתבי בקשה לאדמו"ר שליט"א שיבוא לארצה"ב דאמעריקע, והוחלט שיכתבו מכתב אחד ויחתמו עליו כל הפרעזידענטן והווייס פרעזידענטן של כל בתי כנסיות דאנ"ש שבבאלטימאר, עם חותמי הבתי כנסיות, בשם כל אנ"ש דפה. וערכתי לפי שכלי הדל את המכתב.

297 וב"די אידישע היים" שם מספר, שכיון שהמשרד של אגודת חסידי חב"ד שהי' עד אז בחדר קטן שבבית החרושת של האחים קרעמער, ברחוב בראדוויי 673, שלא הי' באיזור היהודי והי' קטן מדאי, לכן שכרנו אז משרד מיוחד באיסט סייד, ברחוב הענרי, ומשם נהלנו את עבודת ההכנות לביקור של הרבי.

298 את הבא לקמן מספר המחבר גם ב"די אידישע היים" (גליון 57, תשרי תשל"ד, בחלק האנגלי עמ' 5).

299 בארכיון המחבר יש הזמנה נדפסת לחנוכת הבית של חברת צמח צדק נוסח האר"י דבארא פארק, 4513-15 14טע עוו. ביום א' פר' ויצא, 8 דצמבר [תר"ץ].

300 בארכיון המחבר יש טיוטה ממברק שהכינו אז:

בונים עכשיו בית מדרש צמח צדק ודירה נאה למעלה בשביל הרב סימפסאן. מגרש על יד הבית המדרש מתאים לאהל גדול לימים נוראים. הרבים יקדישו הכל לכ"ק לכל ימי שהותו אצלינו. דירה אחרת מפוארה בשכונה יהודית ויותר עשירים, שלושה עשר חדרים. גם מקום למנין, אבל לא לימים נוראים. באיזה יבחר כ"ק. נא לתלגרף תיכף.

301 מחמת היותו בטבע איש מכווץ, והשגתו בענין רבי היתה רק מהגוטע אידן (הנכדים) שהיו אז בארה"ב.

ואף אשר הבין בהבנה שכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש איננו מסוג זה, אבל עצם הציור שהי' לנגד עיניו הי' רק הגוטע אידן, והיתה השקפתו אשר כ"ק אדמו"ר הוא זה שהתואר אדמו"ר הולמתו ומתאים לו, ויתר הגוטע אידן שראה בפה אינם ראוים לתואר אדמו"ר. אמנם עצם הציור בההנהגה הוא חד גווני, ולא הי' ביכולת ההבנה לשלול לגמרי את האדמו"ר מליובאוויטש מהסוג הזה.

302 על הביקור בארה"ב ופעולותיו במשך 10 החדשים, ראה בארוכה בס' תולדות חב"ד בארה"ב פרקים ט-כ.

303 הם חתנו הרש"ג, דודו ה"ר משה הארנשטיין, וה"ר מרדכי דובין. בנוסף למזכירים ה"ר יחזקאל פייגין ור' חיים ליברמן, שבאו זמן מה קודם, כדי להכין את הביקור. ראה "די אידישע היים" שם.

304 בהעתקה שבארכיון המחבר:

השי"ת האט אונז אידן בעהייליגט מיטן טיטול גוי אחד בארץ, לשון יחיד, דיא אלע פארטייען אין אלע לענדער זאיינען דורך גיבונדען מיט א שנירעל פון אהבת התורה! ס'פרייט מיר דיא הארץ זעהען אויף דעם צווייטען זאייט ים א קיבוץ אידן כן ירבו, מיט דער טרייער ווארימקייט פון דער אלטער היים מקום התורה, דאס גיט דיא גרויס האפענונג אז השי"ת וועט העלפן און מיר וועלן אין גיכען זעהען דיא הרחבת והרבצת התורה בארצות הברית אין דעם גייסט פון דער אלטער היים! איך ווינש אייך אלעמען בתוך כלל אחב"י א כתיבה וחתימה טובה.

305 ב"די אידישע היים" שם מוסיף, שבתחלה עברו לכמה ימים למלון גרעיסטאן במנהטן, ואח"כ עברו לדירה בקראון הייטס.

306 וביומן הנסיעה רושם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בד' תשרי:

5. הנני נוסע בשעטומו"צ להדירה החדשה בברוקלין 184 Brooklyn ave.

307 בעת ההיא היתה השכונה מקום מגורי העשירים והמתיוונים מאדערנע אידן.

הי' שם הביהכנ"ס האורטודוקסי חובבי תורה, שנבנה בלא בימה באמצע [כאמור לעיל, שבזמן ההוא לא הי' מצב היהדות בכלל ירוד כ"כ, מפני שהרבה מהגרים באו אחרי מלחמת העולם הראשונה ואחרי מהפכת הבאלשעוויקים ברוסיא, וגם מאלו שבאו מקודם התחילו להתקרב מעט ליהדות, וע"כ נבנתה בימה, רק שאיננה באמצע ביהכנ"ס] וכן ישנה עזרת נשים.

והי' גם הבית תפלה הקונסרביטיבי, הנקרא ברוקלין דזשואיש סענטער, וגם הבנין הרפורמי ברחוב פארק וקינגסטון עוו.

מכתב הר"ר משה שניאורסאהן-טברסקי אל המחבר

הר"ר משה'לע שניאורסאהן-טווערסקי (בן בנו של ר' נחום באדמו"ר האמצעי, ונכד האדמו"ר רבי יעקב ישראל מטשערקאס, וחתנו של האדמו"ר רבי יוסף ז"ל מקוידנוב) קנה לא מכבר את הבית שלו באיסטרן פארקוויי 922.

[השתדל בזה ר' פרץ ווערניק ע"ה עורך המארגען זשורנאן (שהי' יליד קוידנוב, ואחיו ר' מאיר סופר הי' מחסידי האדמו"ר מקוידנוב) עם עוד ידידים, וקנו עבורו את הבית.

טרם קניית הבית הי' דר ברחוב קריסטאפער 145, והוא התייעץ אז עמדי אם לקנות את הבית. זוגתו הרבנית חששה שלא יהיו מתפללים ותומכים. אך חוות דעתי היתה, כיון שקניית הבית הגיעה רק בעזרת ידידיו ומכיריו, לכן אין לו מה להפסיד, שאם לא יהי' הענין בהצלחה ח"ו, ימכור בית זה ויקנה בית בשכונה אחרת]

308 פעם נסעתי עם הרנ"ט נ"י לביתינו ובדרכינו אמר לי: ווען דער רבי זאל מיר זאגן איך זאל אוועק גיין פון מזרחי וואלט איך אוועק, איך האב א חוש אין עסקנות און ביים רבי'ן האב איך וואס צו טאן. כ"ק אדמו"ר קירב אותו.

הוא סיפר לי שבבואו הנה בשנת תרפ"ד כתב מכתב לאדמור שברצונו להשתתף בענייני ליובאוויטש בארה"ב, ולא הי' לו מענה חיובי

[אח"כ נודע לי שהי' מכתב מכ"ק אדמו"ר לאגודת חסידי חב"ד (שהתייסדה אז), שקיבל מכתב מרב אחד שאיננו מכירו ושמו ניסן טלושקין, ושאל שיכתבו לו מי הוא; והמענה הי' קר].

309 הוא הי' יו"ר ועד הרבנים דפה, ומקודם הי' רב בעיר רעציצע. בהיותו צעיר לימים נחשב לעילוי. הי' למדן גדול ויר"ש. בבוא כ"ק אדמו"ר האט ער זיך געוואלגערט א גאנצן טאג מיט אלעמען, והי' בא לפרקים קרובים.

סיפר שהי' לו מכתב מכ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ.

גם בבוא כ"ק אדמו"ר בפעם השני', בתחלת מלחמת העולם השני', הי' בא להתוועדויות, גם בימי החגים, והי' הולך רגלי מוויליאמסבורג. א איד מיט א ווייסע בארד און מגדולי הרבנים באמריקה.

310 וביומן הנסיעה רושם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בי"ד אלול:

בערב מבקר אותי העורך של המארגין זורנאל מר פרץ וערניק ויושב אצלי כג' רבעי שעה.

311 ב"די אידישע היים" שם מספר שגם ר' בנצין סאקולניק שימש כמלצר.

312 בארכיון המחבר יש מכתב שכתב אליו המזכיר הר"י פייגין, הי"ד, בד' שבט תר"צ:

כפי ההחלטה האחרונה בע"ה הנה מחר אי"ה יסע כ"ק אדמו"ר שליט"א על ימים אחדים לנויארק להצלחה בגו"ר, לרגלי הענינים הכללים הנחוצים, ויתעכב שם עד מוצש"ק הבע"ל. יתאכסן בהאטעל Newton 94th str. Broodway, ויהי' עמוס בהעבודה לרגלי הענינים הנ"ל.

[עד ד' שבט הי' בבאלטימור, ומי"א שבט הי' בשיקגו].