ספריית חב"ד ליובאוויטש

זכרון לבני ישראל - פרק לא

שנת תרצ"ג

הרחבת שיעוד דא"ח לתלמידים - ישיבת תורה ודעת - ישיבת המלאכים

בתחלה הוסדר סדר הלימוד עם התלמידים שלמדו במוצש"ק שעור פרק בתניא, והי' נמשך זה שעות אחדים, עם סיפורי מעשיות ומליובאוויטש פון דעם ארום, ואודת יחידי סגולה מאנ"ש, וגם היו מנגנים.

אח"כ ניתוסף שיעור לימוד בימי החול, המאמרים קונטרסים שהיו מתקבלים מאירופה, וגם הליקוטי דיבורים. הייתי מפסיק על איזה שבועות מלימוד התניא ולומד איזה שיחה מהלקו"ד, והלימוד הי' ג"כ באופן הנ"ל בלימוד התניא. הייתי מסביר להם בביאורים ואודות האישים הנזכרים בשיחות.

לאט הסתדר לימוד הדא"ח עם התלמידים, למדו פעמים אחדות בשבוע, בליל ששי בליל ש"ק ובמוצש"ק.

מכתב התל' ר' מאיר גרינברג אל המחבר

מנאות דשא בקיץ תרצ"ג

אח"כ סודר שפעמיים בשבוע הייתי נוסע אליהם לוויליאמסבורג ללמוד עמהם באמצע היום אחר הצהרים. הלימודים היו בביהכנ"ס שהי' נקרא "דיווישאן עוו. שטיבל", שם הי' ביהכנ"ס שכל היום לרבות הלילה היו יושבים ולומדים שם יחידים וחבורות, וגם מקוה טהרה היתה שם.

היו משתתפים אברהם מ"מ בארנעצקי, מאיר גרינברג, מנחם מענדל פלדמן, יצחק קאלאדני שיחיו ועוד.

[משנת תרצ"ד ואילך] הייתי לומד עמהם ההמשך של שלשת המאמרים ועתה שמע כו' תרצ"ד. גם למדתי עמהם בביהכנ"ס שלי המשך רנ"ט ועוד מאמרים.

וכה נמשכה והתפתחה התנועה של לימוד דא"ח עם התלמידים, עד אשר למדו לעצמם דא"ח, והיו כאלה שבנסיעתם אל הישיבה למדו ב"סאבוויי" או ב"טראמוויי" מאמר דא"ח, געגריבעלט זיך אין א ווארט 353.

השמועה התפשטה בעיר, אשר אצלי מתקבצים תלמידים, ות"ל הנהגת התלמידים היתה מצויינת; אשר עד אז הי' המצב שלא יצאו שום פירות כמעט מתלמידי הישיבות, גם אחרי אשר כבר ארגנו מחלקת האי סקול בישיבת תורה ודעת , אשר רק מספר מועט נשאר בהנהגה של תורה ויר"ש.

בימי החג דשמח"ת וי"ט כסלו ופורים וי"ב תמוז הייתי מארגן התוועדות חסידית בביהכנ"ס שלי, וגם בביתי, בפרט בפורים, און עס זיינען געוועזן ווארעמע הארציגע התוועדויות.

פעם בחג השבועות (כמדומני בשנת תרצ"ג) היתה התוועדות עם התלמידים בביתי. השתתפו גם ר' יוחנן גורדון ואחיו ריי"צ ע"ה גורדון, ואפשר עוד מישהו מהאברכים, מען האט זיך שטארק צו ווארעמט, מען האט גענומען צוביסלעך משקה, ישבו על הרצפה. זה הי' הפעם הראשונה שהבחורים יטעמו טעם יי"ש, שלקחו פעמיים או ג' פעמים.

אח"כ נעשית מהומה בעיר, אשר הר"י דזייקאבסאן האט אנגעשיכור'ט את הבחורים. בד"כ כל מאורע או בטוי בלתי רגיל הי' מתפשט מיד בבראנזוויל (אשר רוב התלמידים שלי היו דרים כאן), וגם בישיבה דוויליאמסבורג, ששם למדו התלמידים בד"כ.

ההורים שלא מאנ"ש שהיו בני תורה באו לביתי, להשתתף ולראות מה אני לומד עם התלמידים ומה זה הכח המושך אשר התלמידים באים בחשך כזה לביתי ומתמהמהים שעות ארוכות. כך באו ר' אברהם מרדכי מאטעשין שו"ב - אביו של יצחק מאטעשין, ור' פנחס שעכטער שו"ב - אביו של צבי שעכטער ועוד.

* * *

בראות ר' שרגא פייוויש מנדלוביץ, מנהל ישיבת תורה ודעת, את גודל ההשפעה שלי על התלמידים, הנהיג בישיבה שיעור של לימוד כוזרי עם התלמידים, חובת הלבבות, נועם אלימלך, תניא וכו'.

ומאז התחיל להביע את התנגדותו ללימודי עם התלמידים, בטענה, מדוע אני עושה אותם פאר ליובאוויטשער חסידים.

מה עשה, לקח קבוצת תלמידים והלך עמהם להסתופף אצל ר' חיים אברהם דוב לוין ע"ה, דער מלאך. הוא הי' רב בביהכנ"ס נוסח האר"י דבראנקס, מקום שהתפללו בו אבי ואחיו דודיי ור' שרגא פייוויש וויילער ע"ה ועוד מחשובי אנ"ש.

יחד עם התלמידים לקח עמו גם בעלי בתים אחדים, כי השפעתו על התלמידים עשתה רושם על אחדים ממתעסקי הישיבה דתורה ודעת.

גם מישיבת ר' חיים ברלין היו מבקרים אצלו לפרקים קרובים ביומי דפגרא כו'.

אמנם אחרי עבור זמן לא רק השפיע על התלמידים בהתנהגות בולטת, בלבישת בגדים ארוכים, ט"ק גדולים, לא לבשו אויבער העמד (חולצאות), ובודאי לא שניפס (עניבה), בכובע לא עשו קיין בויג, ולא חפצו ללמוד בגמרות רק מדפוסי סלאוויטא וזיטאמיר. על רש"פ מנדלוביץ אמר שהוא אפיקורוס והישיבה היא כו'.

פעם קרא אותי הרמ"ד ריבקין (יכול להיות שבקשו אותו מהישיבה לדבר עמי אודות זה), וסיפר לי מהנעשה בישיבה תורה ודעת, ואשר על כן הוא מבקש ממני שאחדול מללמוד דא"ח עם התלמידים.

תמהתי על דבריו ואמרתי לו: איני מבין מה אתה מדמה לימודי עם התלמידים להנהגותיו של המלאך, אני מקרב את התלמידים ללימוד דא"ח ועבודה פנימית בהנהגה של יר"ש, אבל לא אמרתי דבר אודות הרש"פ, ואדרבא עוררתי את התלמידים ללכת ללמוד בתורה ודעת ושבחתי את הישיבה בפני התלמידים.

פעם בא לביתי ר' משה סלאווקין 354 ע"ה בהתרגשות ואמר: איר ווייסט וואס ער האט צו טאן מיט די תלמידים?

אמרתי לו: משה, וואס ביסטו אזוי בהתרגשות, וואס האט ער אזוינס געטאן, די בחורים טראגען ט"ק שיש בהם השיעור בלי ספק, אינם מסירים הזקן שלהם, הולכים בפיאות, נו! מהו הרעש, מהו גודל העוול.

שחוק נעים עבר על שפתיו, ואמר איר זייט דאך גערעכט!

אמנם הרוח בישיבה הי' שהתחילו להעיק להם לתלמידים. אני הייתי מבקר מזמן לזמן בישיבה,

[לבד מהמלמדים מאנ"ש, כמו ר' שרגא פייוויש וויילער ור' משה סלאווקין ע"ה, ויבדל לחיים הרמ"ד ריבקין, היו שם רבנים מועד הרבנים דבראנזוויל, כמו הרב שמואל קושעלעוויטש ע"ה, שהי' דר אז בבראנזוויל באיסט ניו יארק, ויבדל לחיים הר"ר אברהם חיניץ, והיתה בינינו התקרבות יתירה]

פעם באתי לישיבה וראיתי את התלמידים רצים במדרגות הישיבה, מקומה אחת לקומה אחרת. שאלתי מה היא המרוצה? ואמרו לי: היות שתלמידי המלאך לומדים רק בגמרות דפוס זיטאמיר וסלאוויטא, והטמינו את הגמרות שלהם מדפוסים הנ"ל, וכעת מצאו אותם, וזוהי מרוצתם עם המסכתות.

בסוף עזבו את הישיבה ויסדו ישיבה נפרדת בשם "נתיבות עולם".

בניו של ר' בן ציון וועבערמן העו"ד הלכו למוד בנתיבות עולם, והוא בעצמו שהי' מעמודי התווך של מנהלי ישיבת תורה ודעת וידיד נאמן של רש"פ ע"ה מענדלוביץ, עזב את ישיבת תורה ודעת ותמך בישיבת נתיבות עולם.

גם ר' שרגא פייוויש וויילער הי' לוקח סכומים הגונים מבנו מר יעקב (שעזב את משרת מלמד בתורה ודעת והתעשר) עבור ישיבת נתיבות עולם.

ר' חיים כץ ע"ה הי' בן עירו של המלאך והי' מקורב אליו, ובנו ר' אברהם יעקב כץ ע"ה, חתנה של הזיווג שני של המלאך (היתה אחותו של המשפיע והחוזר בליובאוויטש ר' משה ז"ל מזעמבין, ונישאה כאן עם המלאך), הי' איש עשיר, ותמך בישיבת נתיבות עולם ביד רחבה.

בקשת ויזה עבור הר"י מתמיד

משלוח ויזה אל הר"י מתמיד



353 בארכיון המחבר יש מכתב שכתב לו הרא"א אקסלרוד, ביום ב' פר' בהר תרצ"ה:

ר' משה'לע שניאורסאהן כעת בבאלטימאר, ואמר לי שאתה לומד עם ישיבה בחורים תניא בקביעות, ונהניתי מזה הרבה.

354 מגזע אנ"ש מעיר לובען, כמדומני פלך פולטבה. הי' ציוני או מפועלי ציון. הי' חבר בביהכנ"ס צמח צדק נוסח האר"י 125 מאר עוו. (ששם כיהן הרב רממ"ל ע"ה לוקשין), והי' מלמד בתורה ודעת.

אחרי ביקור כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בפעם הראשון בארה"ב התקרב לאנ"ש יותר, ובזמן ההוא קבע דירתו באיסט פלעטבוש 5210 טילדען עוו. והתקרב מאד והי' מידידיי.