ספריית חב"ד ליובאוויטש

זכרון לבני ישראל - פרק לו

שנת תרח"צ

השוד"ר ר' מרדכי חפץ - קשוה"ת עם הרש"ז העכט - חזרת דא"ח ע"י התלמידים

בחורף תרח"צ שלח כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ לאמריקה את התמים הרה"ח ר' מרדכי חפץ הי"ד (שהי' שו"ב בריגא), אנווארימען אנ"ש.

בית המחבר

ר' מרדכי חפץ

אינני זוכר בדיוק היום, אך הוא בא לארה"ב בתחלת חודש אדר, ושהה כאן לערך י"ב שבועות, והרים את רוח החסידות באמריקה בכלל, ואצל התלמידים בפרט.

במכתב מן כ"א שבט תרח"צ כתב לי הרה"ח הר"י פייגין הי"ד את דברי כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ אודותיו, וזה לשון קדשו "הנה כבר דברתי בזה ובעיקר הענין מעלותיו של הר"מ שי' שו"ב, הוא חסיד פנימי זוכר הראשונות בהרגש דקות פנימי, ות"ל בלא ע"ה נושא חן, משפיע על בעלי בתים, והוא ידיד נפשי, ויש לו חוש לכנוס בדבר בפנימיות בסדר מסודר ובהלבשה בדרך הטבע. צריכים להעמידו במעמד הראוי לו שהם יבינו מעלותיו ויתיחסו אליו ביחס הראוי".

אין אני בא בזה לתאר ולספר את פעולותיו הכלליות של הרמ"ח הי"ד 374, רק בנוגע לתלמידים שיחיו.

ר' מרדכי חפץ בביקורו בארה"ב

במשך השתהותו בניו יארק היו התלמידים עמו כמעט תמיד. בהתוועדויות שלו היו באים להשתתף גם בחורים של ישיבות ניו יארק הגבוהות. דירתי היתה אז ב-494 סטאון עוו. היו התוועדויות שהיו ניעורים עד קרוב לעלות השחר.

אינני זוכר אם סודרה התוועדות עמו גם בישיבת תורה ודעת. בכלל הוסיף ביקורו לרומם את שם ליובאוויטש פה, ביחוד אצל תלמידי הישיבות 375.

מכתב התלמידים אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע

ביום ג' ניסן התקיימו הקשו"ת של בתנו הבכירה מרת חי' שרה תחי' עם ב"ג הרב שלמה זלמן נ"י העכט.

מכתב ר' אלטער שימחוביץ אודות החתן

החתן ר' שלמה זלמן העכט

השמחה הצטיינה ברוח החסידי ששרתה שם.

אחר קישורי התנאים פסק מלהסיר את זקנו, וזה עשה רושם אצל התלמידים.

בקיץ הנ"ל חדל גם הבחור יצחק נ"י קאלאדני מלהסיר זקנו (מובן שגם בתחלה לא הסירו את זקנם ע"י כלי מתכת, כ"א ע"י סם).

המחבר, זוגתו ושלושת בנותיהם

מכתב הר"י קאלאדני אל מחבר

לימוד הדא"ח עם התלמידים שיחיו ניתוסף על זמני הלימוד הקודמים, ולמדנו בליל ה' ובעוד איזה פעמים בשבוע.

אצל התלמידים נקבע לימוד הדא"ח כחלק מלימודיהם. והלכתי עוד צעד, וסדרתי שכ"א מהתלמידים יחזור מאמר דא"ח ברבים 376 בביהכנ"ס שלי אנשי באברויסק ברחוב קריסטאפער 228.

התמים ר' מרדכי נ"י פישר הצטיין בזה, יש לו חלקת לשון, ותכונת נפשו היא שכל ענין שהוא לומד הוא מתבונן בו ומעמיק להבינו בפרטיות, מדייק בלשון וחושב אותו איזה פעמים. הוא סיפר לי שכל מאמר שהוא חוזר הוא חוזרו בשכבו על מטתו, וכל מלה הוא מפרט ומסביר לעצמו ומלבישה באותיות הסברה.

[בזמן שלא הייתי בביהכנ"ס שלי, בעת נסיעתי לכ"ק אדמו"ר נבג"מ לוויען הי' הוא הלומד ברבים משניות ועין יעקב, והבע"ב הפליגו מאד את אופן לימודו, איך שהוא מבאר ומסביר כך שכולם הבינו היטב מה שהוא לומד].

עוד יזדמן לי לכתוב אודותיו מהנסיעה לאטוואצק לתות"ל.



374 ראה בזה תולדות חב"ד בארה"ב פרק לב.

375 בארכיון המחבר יש מכתב שכתב לו הר"י פייגין, הי"ד, בג' אד"ש, ובו כותב בין השאר:

קבלתי מכתב הראשון מהר"מ שו"ב חפץ. אגב מזכיר בו בהתפעלות דבר התלמידים הלומדים אצלך חסידות. הגם כי נאמנים היו דבריך, אבל נעם לשמוע מאיש צדדי. יעזור השי"ת להתפשט בזה, כי טוב גדול נראה בזה.

וביום ה-ז אד"ש כותב לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

מכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל המחבר

אודות התלמידים

שמחה נפלאה גרמה לי הידיעות מידי"נ הר"מ הנ"ל וידידי הנעלה והכי נכבד התמים הר"ד שי' חאסקינד על אודות הבחורים תלמידי הישיבות תלמידיו שי' גודל התמסרותם ושאיפותם אל הטוב והמועיל, והשי"ת יהי' בעזרם וינחם במעגלי התורה והמצות ויסתדרו בסדר חיים מאושרים בגשם וברוח, ויהיו יראי אלקים חסידים ולומדים ובעלי פרנסה בריוח.

ובי"ז סיון כותב לו:

נהניתי לשמוע מידי"נ הרה"ח הר"מ שי' שו"ב פרישות שלום מאנ"ש והתמימים שיחיו ... ביחוד נהניתי לשמוע פ"ש מהתלמידים הנעלים אחי התמימים שי' מקביעות סדר לימוד דא"ח מידי ליל בלילו כל התלמידים במקום מיוחד קבוע.

מכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל המחבר

אודות סדר הלימוד לתל' אחי תמימים

עם חזרתו לריגא כותב לו הר"מ חפץ:

מה אכתוב לכם אהובי ידידי יקירי, קצר הנייר לצייר גודל הענג ונחת רוח אשר קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א מהפ"ש אשר מסרתי מכל אשר ראיתי וקבלתי מכם, איך האב געזעהן ממש אז אין דעם מאמענט איז ער געווען ממש געזונט.

כאשר באתי לכ"ק אדמו"ר שליט"א ביום ד' פ' בחקותי, השמחה הי' אין לשער. אך כאשר ראה חלישות גופי אמר בזה הלשון: איך גרייט זיך צו מתן תורה און דוא ביזט שוואך, איך וועל בא דיר נעמען א פ"ש בדרך כלל און דוא וועסט פארען אין ריגא לב"ב לנוח, ותבוא לפה אחר חג, ואז אקבל פ"ש בפרטיות.

און הפ"ש בדרך כלל לקח שני ימים ... רב זמן מזה הי' הדיבור אודות יקירי חביבי כנפשי מר שלמה שי' [העכט], וכאשר ציירתי אותו אמר: תודה לה' איך זאל עם זעהן.

מכתב הר"מ חפץ אחר חזרתו לריגא

ובכ"ט סיון כותב לו שוב:

הייתי אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א אחר חג שבועות, והייתי שם בערך עשרה ימים, וגם זה הי' לכ"ק כיום אחד, כי הי' רוצה שאשאר שם עוד, אך מצד עבודתי בפה במלאכת השו"ב הוכרחתי לנסוע חזרה לביתי.

וכל הדיבור הי' לצייר לפני כ"ק ציור הטוב של כל אחד ואחד וציור ב"ב של כל אחד ואחד. הציור של אחיי התמימים לקח זמן ארוך ביותר, והרשימה של אחיי התמימים קרא כ"ק חמשה פעמים, און איך האב געזעהן ממש אז קוקענדיק אויף דיא נעמען פון יעדערין אין דעם ציור וואס איך האב מצייר געוען, האט כ"ק יעדערין געזעהן, וקבל רב עונג מאד.

ואח"כ חזר עוד הפעם לשאול על התמימים הם וב"ב, אך בפרטיות ממש, און אויב איך האב איין מאל גערעט וועגען איינעם בכלל, שאל אח"כ למחר מה זה אשר לא ספרת לי בפרטיות. ובגמר הסיפור הי' לשונו הזהב, איך האב געגועים צו זהען יעדערין און בקרוב ממש, דיא תמימים אחי התמימים אחות התמימים אנ"ש און אלע גוטע פריינד זיי אלעמען געזונטערהייט מיט א סאך פרייד. און איך האב געזעהן אז פני כ"ק האט אויף געשאינט מיט זיו השכינה ממש ממש.

376 בארכיון המחבר יש העתק מכתבו אל השד"ר ה"ר מרדכי חפץ, מיום ב' פקודי [כ"ז אד"ר תרח"ץ]:

אין מלין בלשוני לאמר לפניכם גודל תשואות חן לכם עבור החיות הרב והקירוב הגדול שפעלתם על אנ"ש בכלל ועל תלמידיי יחיו בפרט לתורת ורוח החסידות, ובפרט ע"ד סידור חזרת דא"ח של התלמידים יחיו.

הנה בש"ק העבר חזר שלמה יחי' [העכט] את המא' נעשה נא, והפליא את כל השומעים כזקן ורגיל חזר המאמר. שמחתי עברה כל גבול. על כל התלמידים עשה זאת רושם גדול עד מאד. והתקרבות והתחזקות כזה ללימוד דא"ח.

ובתענית אסתר תרח"ץ כותב המחבר אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

כבר כתבו לכא"ש ע"ד הרושם העז שפעל ועשה הר"מ חפץ יחי' בכלל בפה ועל תלמידיי יחי' בפרט, זה שלשה שבתים שהם חוזרים דא"ח ברבים, חזרו הבחורים שלמה זלמן העכט ומרדכי אלטיין ומאיר גרינבערג את המאמרים נעשה נא כו', ארשב"נ נצבים תר"ץ, זכור רצ"ד, ות"ל חוזרים הם כזקן ורגיל, וזה גרם להם התעוררות גדולה נוספת, ת"ל כבר ניכר בהם בעזהי"ת כחות עם מי לפעול.