ספריית חב"ד ליובאוויטש

זכרון לבני ישראל - פרק לז

שנת תרצ"ט

נסיעת תלמידים לישיבת תות"ל באטוואצק

עפ"י הסכמת כ"ק אדמו"ר נבג"מ הי' המדובר, אשר תיכף אחרי עבור שבעת ימי המשתה (אחרי חתונתם ביום ג' אלול תרח"צ) נסעו חתני (ובתי) שיחיו ללמוד בתות"ל באטוואצק.

ברכת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לחתונה

הנסיעה היתה ברוב פאר, ובאו ללוותם הרבה מהתלמידים והמשפחות 377.

גם התמים הר"ר אברהם מ"מ נ"י בארנעצקי התעורר אז ברצון לנסוע ללמוד בתות"ל באטוואצק 378.

התמים ר' אברהם בארנעצקי

בין התלמידים שהתקרבו אז אל קבוצת אחי תמימים הי' הרב ר' דובער נ"י ליווי. הוא יליד אמריקה. משפחתו דרו בעיר ברידזשפארט. אמו היתה בת אחותו של הרב ר' אברהם דוב לוין שהי' נקרא המלאך, ושכבר כתבתי אודותיו.

מעת שהגיע לעול המצוות לקחו הרא"ד הנ"ל תחת חסותו. למד בישיבת תורה ודעת, ואח"כ כאשר התלמידים שלמדו דא"ח אצל הרא"ד התחילו להתנהג בהנהגה חיצונית בולטת כנ"ל, התנהג גם הוא כך, ובחשאי הי' בא לפעמים להתוועדויות שהיינו מתוועדים עם התלמידים שלי, אני או הר"י מתמיד הי"ד או הר"מ חפץ הי"ד.

אח"כ שאל אצל דודו הנ"ל אם יכול הוא לבוא לקביעות לימוד דא"ח אצלי, ונתן לו רשות. והתחיל לבוא לשיעורי הלימוד וההתוועדות, וגילה לי חשקו לנסוע ללמוד בתות"ל באטוואצק.

מובן שהסכמתי על זה, אבל ראשית הי' צריך לדאוג אודות מעות לשלם עבור כרטיס הנסיעה. הצעתי לו שילך לבקר בבתי כנסת, ואתן לו מכתב, או שאדבר עם הרב או המיודעים לי מהבע"ב, לעזור לו בזה.

גם הי' צריך לעזוב את הישיבה תורה ודעת, ולא הי' מקום לאש"ל, ולקחתיו לביתי.

הזמן התקרב לנסוע ואסף סכום קטן, והצטער מאד איך יוכל לשלם עבור הכרטיס; אך אני הבטחתי לו שיסע, וגם עודדתי אותו שיסע.

תיכף אחר חה"ס, לערך בפרשת לך תרצ"ט, נסעו שניהם ללמוד בתות"ל באטוואצק, עם האני' קווין מערי. אני נתתי לו את דמי הנסיעה היתרים 379.

נסיעה זו גרמה הרמת רוח אצל התלמידים כאן.

עם האני' הנ"ל נסע גם ר' ארי' ליב נ"י געלמן, נשיא המזרחי העולמית. ובבואו חזרה מנסיעתו, כשנפגש עמי דיבר בהתפעלות מההנהגה של יר"ש של הבחורים הנ"ל, אברהם מ"מ בארנעצקי ודובער ליווי, על האני', בזהירות בתכלית בדברים שאכלו, וגם לא רצו להתפלל בביהכנ"ס שבאני', מפני שגם נשים נכנסו להתפלל בלי מחיצה.

* * *

תחום גדול הי' אז עדיין בין תלמיד יליד ומחונך ארה"ב לבין תלמיד יליד ומחונך במדינת פולין, ובין רוח של ישיבה ותנאי החיים בארה"ב לבין רוח של תות"ל בפולין, ובין תנאי החיים והיחס ואופני החנוך וההדרכה של ישיבת תות"ל אז לבין גישת ההדרכה לחנוך התלמידים בתות"ל בארה"ב כעת.

וכפי שידועה השיחה של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בתמוז תש"ב, ע"ד שיחת קודש של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ בשמח"ת תרס"א, אודות שלושת השנים הראשונות להתייסדות תות"ל בליובאוויטש, מענין ג' שנות ערלה, כמו שביאר שם בנוגע לתות"ל.

ומזה מובן מצב הרוח של חתני ושל התלמידים הנ"ל בבואם לתות"ל באטוואצק.

חתני מצד טבעו הוא פעסימיסטי ולא הי' שבע רצון מלימודיו, שלא השיג את מה שהי' צריך להשיג ולרכוש בידיעה בלימוד בנגלה ובדא"ח. וכמו"כ הי' עם התמים אברהם מ"מ בארנעצקי, שבתחלה לא הי' שבע רצון, עד אשר בעת בואי בשנת תרצ"ט עם קבוצת תלמידים לאטוואצק, דיבר עמי כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בזה 380.

וסיפר לי חתני מה שאמר לו אז כ"ק אדמו"ר נבג"מ בזה"ל: אין ליובאוויטש האט מען זיך ניט געטאפט אין נאקען.

[זהו ביטוי חסידי בסיפור שאדם אחד הי' חלוש בבריאותו, ועפ"י עצת הרופאים צריך הי' לאכול מאכלים טובים ובריאים. הוא אכל ביום הראשון בבוקר סעודה טובה ובצהרים בשר עוף ותבלין וכו' וכן בערב. אח"כ הוא משמש בערפו לראות אם ניתוסף לו בעביו מהמאכלים שאכל במשך היום]

אבל כשעבר משך זמן האט מען געזעהן אז מען איז געווארען אן אנדערער.



377 בארכיון המחבר יש מכתב שכתב לו הר"י פייגין, הי"ד, בו' אלול:

בדבר שכתבת כי בדעתך שיבואו הנה, אי"ה מצדי כל האפשרי באופני קירוב לא יחסר, ואשתדל לפעול על הנהלת הישיבה שישימו אליו לב ביחוד.

ובי"ב תשרי כותב:

דבר בתך וחתנך שי' שבאו, בטח כתבו לך כי מצדנו כל האפשרי לעזור להם עזרנו להם בימים הראשונים. להיות כי הי' ערב יום טוב נכנסו לפענסינאט ... אמנם כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לי בדבורו אודותם, כי ראוי הי' שיקחו דירה, וזה טוב עבורם בגשמיות וברוחניות.

ובכ"ו תשרי:

כבר הודעתיך כי ע"פ עצת כ"ק הסכימו לשכור דירה ולסדר עצמם בפ"ע, לא בפענסיאנאט, ושכרו דירה בהחצר שהנני דר בו, גם הרבנית, גם מר דובין, אשר בזמן הראשון ודאי טוב הדבר אשר לא תהי' גלמודה בעת שיהי' בעלה בהישיבה, ובכלל גם בהחנוך לנהל סידור הבית בזמן הראשון טוב שתהי' בקרוב עם הנ"ל.

378 רעיון נסיעת תלמידי אחי תמימים ללמוד בישיבה באטוואצק כבר עלתה על הפרק בתחלת שנת תרח"צ. בארכיון המחבר יש מכתב שכתב לו הר"י פייגין, הי"ד, בה' מ"ח תרח"ץ, ובו כותב בין השאר:

מכתב שכתב המחבר מאטוואצק אודות הצטרפות הרשד"ב גורדון והרמ"מ פלדמן אל הקבוצה

דברי בנו של ר' יוחנן שי' גורדון [ה"ר שלום דובער] ... כשיהי' לו פאספורט הראוי כנתין אמעריקע, אז שייך לחשוב מזה. וע"ד ביאת עוד מי מהתלמידים, הנה כשדבר בזה, אמר כ"ק אשר אודות עצם הענין ודאי כי טוב הי' הדבר שיבואו, ורק צריכים להתדבר מקודם איך יהי' עם האוכל שלהם, אם יוכלו להסתדר בחיי הישיבה כמו כל התלמידים, בחיי הדוחק, או אפשר הם כאלו אשר יוכלו לחיות על חשבון עצמם ... כי לך ידוע מצב האוכל בהישיבה והדומה, ועדיין אין נראה האפשריות להרחיב מצב ההנהגה בהישיבה.

379 בארכיון המחבר שבספריה יש העתק מכתבו שכתב אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ביום ג' ז' מ"ח תרצ"ט:

אי"ה ביום ו' הבע"ל נוסעים שני תלמידים ללמוד בתו"ת בשעטומו"צ ת"ל. הא' הוא אברהם מ"מ ברנצקי, הוא יקר פנימי ויש לו חוש ביגיעה ועבודה ת"ל, והשני דובער ליווי, בן יז שנה, בעל כשרונות נעלים, בב"א של אברהם דוב ע"ה ונתחנך אצלו, וזה כירחים אחדים שבא ונתקרב אלינו, ויכולים לעשותו כלי מפואר בעזהי"ת.

בהגיעם לאטוואצק כתב לו הר"י פייגין, הי"ד, בי"ז מ"ח תרצ"ט:

היום באו פתאום שנים התלמידים מאחי התמימים ... היית צריך לבוא בכתובים להנהלת תומכי תמימים ... דבר סידור הגשמי, אשר צריכים להבין כי בני אמעריקע אינם כלים לסידור כזה של כל בני הישיבה במצב ההוה, וגם ברוחניות צריכים שימת לב להם ביחוד.

ביום ועש"ק פר' חיי שרה כותב התלמיד ר' אברהם בארנעצקי אל המחבר:

איך בין אנגעקומען קיין אטוואצק לעצטען פרייטאג, ווייל מיר האבען זיך ניט אפגעשטעלט אין פאריז. מיר האבען גלייך גענומען די באהן כדי צו קומען אויף שבת צום רבי'ן שליט"א. מיר האבען ניט געשיגט קיין טעלעגראמע פון פאריז צו שלמה זלמן שיחי' ווייל עס איז ניט געווען קיין צייט. זיינען מיר דא אנגעקומען אומערווארטעט...

דאנערשטיג אווענט בין איך אריין צום רבי'ן שליט"א, איך האב זיך געפיהלט אזוי גליקליך שטענדיג ביים רבי'ן...

יעצט וועל איך זיך צוגרייטען לכבוד שבת און הערען דעם רבי'נס מאמר.

פון אייער תלמיד אברהם וואס איז מקושר צו אייך בכל לב ונפש.

מכתבו של התל' אברהם בארנצקי אל המחבר

במכתב מפורט יותר אל המחבר, מספר ראש הישיבה הר"י עבער ביום ועש"ק ויחי, אודות שלשת הבאים ללמוד באטוואצק:

הנה מיום בוא חתנו שי' הנני מתעניין בפרטי מצב לימודיו, וסידרתי אותו בחבר טוב בנגלה, היינו עם א' מהתלמידים הקשישים ה' שמואל שטיין שי', אשר הוא נחשב מה"לומדים" של ישיבתינו, וכפי שהנני יודע הנה חתנו שי' נהנה ממנו, וכבר למדו מפרק גיד הנשה הנוגע להוראה ופרק כל הבשר ב"פ עם הרא"ש, לבד מה שלומד גמ' לגירסא ושו"ע או"ח באר היטב, ובשבוע זו כבר התחילו ללמוד בב"ח, והנני מדבר עם חתנו שי' לפרקים קרובים, גם בשבוע זו דיברתי עמו בארוכה בהגמ' שלמד, ובד"כ הנה חתנו שי' מסור ונתון אל הלימוד ושומר הזמן, ואם שאין לו חוש גדול כ"כ בעיון, אולם הוא מבין בטוב מה שלומד ויש לו כח ההסבר וכל דבר שאומר זאגט ער דאס ריין און קלאר, והנני מקוה לה' שיעשה חיל ויצליח בלימודו.

ובהנוגע לדא"ח הנה סדר אותו הרד"ק [הר"ר דובער קאוורין מקורעניץ] שי' בחברותא עם א' מהתלמידים הבחירים של ישיבתינו ה' מענדיל טענענבוים, אשר בטח כ' שי' זוכר אותו, והנני יודע אשר כ"ק אד"ש האלט פון איהם שטארק, וגם הרש"ג שי' - שבזמנים האחרונים התחיל לדבר עם התלמידים בדא"ח - אומר אשר ה' מענדיל שי' נראה לו כמעט יותר מכל התלמידים שי', וגודל תקותי לה' אשר יעשה חיל בכל הענינים וכ' שי' יקבל ממנו רוב נחת.

בהנוגע לשאר התלמידים מאה"ב, הנה לדאבונינו כמעט שלא התחילו ללמוד, כי בערך ב' שבועות מזמן ביאתם נחלו על גריפע והחום ירד ועוה"פ עלה וכמו"כ הי' איזה פעמים. והנה ה' דובער [ליווי] שי' ת"ל חזר לאיתנו ומסתמא ביום א' הבע"ל יבוא אל הלימוד, אולם ה' אברהם [בארנעצקי] שי' הנה בשבוע זו הי' לו חום גדול לערך 39, ואם שאתמול כבר ירד החום עד 37 אולם הוא צריך עדיין זהירות יתירה, כי הגריפע מתפשטת כעת ביותר במדינתינו, והננו חושבים שכשירד החום לגמרי לסדרו על שבועות אחדות בפענסיאנאט כי נתחלש מהחום. בכל אופן הננו משתדלים להטיב מצבם בכל האפשרי.

ובמכתב מהת' ר' דובער ליווי אל המחבר, ביום ועש"ק וארא, כותב בין השאר:

מכתבו של התל' ר' דובער ליווי אל המחבר

קודם כל צלה"ק [צריך להקדים] אז בכלל בין שטארק צופרידען הן בגשמיות והן ברוחניות, אצינד בין איך זייער גוט איינגעארדענט. דער ראש הישיבה האט אויסגעקליבען א זייער שיינער צימער פאר אונז ביידער, מיט אברהם, וואס דער ישיבה האט אליין געדונגען...

ווען איך בין ערשט געקומען בין איך אריין אויף יחידות, האט דער רבי שליט"א מיר נעכגעפרעגט זאך, און ער האט מיר געזאגט אז דערוויילע זאל איך לערנען כסדר הישיבה הן בנגלה והן בחסידות. ווען איך בין אריינגעגיינג האב איך זיך ממש פערגעסען.

ווען איך בין אריין אין דער ישיבה האט מען אויסגעקליבען צוויי שותפים פון די עלטערע בחורים אין זאל. ר' בער האט מיר קודם אויסגעהערט חסידות און דער ראש הישיבה האט מיר אויסגעהערט גמרא, און זיי האבען געזאגט איך וועל קענען לערנען אין קיבוץ.

גמרא לערן איך קידושין און פסחים גלייך מיט אלעמען, איינער פון די בעסטע בחורים פון זאל האבען זיי מיר געגעבען פאר גמרא. פאר חסידות האבען זיי מיר געגעבען א געשמאקער בחור, און איך לערן אין די צוויי לעצטע כתות. איך לערן תרס"ה מיט ר' ברוך [פרידמן] דער משפיע, ס"ו מיט ר' בער [מקורעניץ] דאס הייסט מיר הערען פון זיי...

אייער איידעם ר' שלמה זלמן שי' זעה אלע טאג און איך בין שטארק צופרידען פון איהם...

פרישת שלום לאחי התמימים ולכל חברי, איך האב נאך א סאך א סאך צו שרייבען וועגען די פערבריינגענס פון די ישיבה און פון י"ט כסלו. מסתמא שלמה זלמן וועט דאס אלעס שרייבען, און פשוט די צייט ערלויבט נישט.

380 במחברת יומן נסיעת תרצ"ז, שנעתקה לעיל, מונח דף רשום בכת"י המחבר, וע"פ התוכן נראה שהיא רשימתו מנסיעת תרצ"ט, בקשר לענין המבואר לעיל:

מסרתי לכא"ש שמונה דולרים.

דיבר ע"ד משל שאין שייך שאיש א' לא יאכל על אשר איננו יודע פרטי התועלת מהמאכלים, אדרבא אם יאכל ואז כשיגדל אם ישתדל יתודע, כן כל הענינים אין שייך להמתין עד מען זאל דעבאיי האלטן, עד"מ המלמד [...] וזה נק' אמונה זמני' (ויש אמונה עצמית), בתחלה הוא מאמין שזה נק' לעגט זיך אפ [...], ואח"כ כשגדל ולומד הוא יודע. ודיבר ע"ד שצריכים להתנהג כראוי ובמשך זמן יבינו וירגישו שכן צ"ל, ובכלל אמר שידבר עמם שמה דהוה הוה ומכאן ולהבא יתנהגו כראוי.

ע"ד רכילות (בכל ענין יש טו"ר) בנתוח הרפואה מזה והכאב דער שטעך ענין השלאף טרונק מנהיג כללי פרטי המנהיג א"ע צריך לעשות נתוח למען רפאות המחלה ומוכרח לנתח רק את הכאב צריך להסיר שלאף טרונק.