ספריית חב"ד ליובאוויטש

זכרון לבני ישראל - פרק ד

שנת תרס"ט

הרצון לעלות כתה והאכזבה - הבר מצוה - אסיפת רבני חב"ד - פטירת הרז"א - התוועדות י"ט כסלו - מחלקה חדשה בבאבינאוויטש - הר"מ ר' צבי גאטליב - ה"דבר" בגליל וויטעבסק

על חג הסכות לא נסעתי הביתה ג"כ. לנסוע על ימים נוראים לא היה בגדר השאלה; אף שזה רק השנה הראשונה שאני בליובאוויטש ולומד בחדרים ולפני בר מצוה, אבל לא היה עולה על רעיון מי שהוא לנסוע מליובאוויטש מר"ה, אך גם על חה"ס לא נסעתי.

על חורף תרס"ט נתקבל לר"מ בתו"ת ר' מאיר זייציק מפיעטרקוב, והוא נתקבל למחלקה גבוהה ממחלקת ר' יחיאל הנ"ל. אצלו למדו מסכת בבא בתרא, ואילו ר' יחיאל המשיך לסיים מסכת כתובות.

המשגיח הבטיח שלזמן הבע"ל יסדר אותי עם המחלקה הגבוהה של ר' יחיאל קאמיסאר, וממילא עלי היה לעבור להרמ"ז.

כאשר לא העבירוני ונשארתי אצל הרי"ק, חרה לי עד מאד.

החברותא שלי היה אז התלמיד אלטער ביילין (עתה גיסי, ואז היה בנה של בעלת האכסני' שלי כנ"ל) וגם הוא סבל כמוני.

מחמת זה בגדנו בשיעורים. לא הקשבנו לשיעורים והבלטנו את אי שביעות רצונינו.

הר"י הימלשטיין צווה לגרש אותנו מהישיבה.

מני אז שנודעתי שר' מרדכי ליב רבינאוויטש 35 הוא קרובי שם עיניו עלי בשימת לב נאמנה, ובמאורע הנ"ל השתדל בכל לב שלא אסע מתו"ת (כי חפצתי לנסוע לישיבה אחרת).

הר"י הימלשטיין ע"ה חפץ שאני אבוא אליו לבקש מאתו שיקבלני לתלמיד ללמוד אצל ר' יחיאל הנ"ל ולא אתרעם עוד, ובקושי רב פעל עלי. עבר יותר משבוע שלא נכנסתי לישיבה.

* * *

ביום ג' כסלו תרס"ט מלאו לי י"ג שנה לאורך ימים ושנים טובות.

ר' מרדכי ליב רבינאוויטש הנ"ל למד אתי את המאמר אין הקב"ה בא בטרוניא תרמ"ח, וחזרתי אותו היטב.

היתה התוועדות, ולהיות שעבר יותר מחודש ימים (מחה"ס תרס"ט) שלא היתה התוועדות (פארבריינגען), השתתפו הרבה בחורים מבית המדרש.

ראש המשפיעים היה ר' שמואל גרונם ז"ל. קניתי שני ליט (פונט) לקח ושני ליט דגים מלוחים ובקבוק אחד (או שני בקבוקים) יי"ש. התיישבו להתוועדות לערך שעה 11, ונמשכה ההתוועדות עד שעה 4 אחר חצות, זמן תפלת המנחה. ההתוועדות היתה בבית המדרש הנק' גאלדע'ס מנין 36. שם היה בית הכנסת וגם שם למדנו.

* * *

מאורע בלתי רגיל אירע בחודש מרחשון תרס"ט, בשבוע של פר' וירא כמדומני, היתה אסיפה של חשובי רבני ועשירי חסידי חב"ד (כ"ק אדמו"ר מזכיר אודות האסיפה בשיחה חלק ב' של חה"פ תרצ"ד 37).

זהו הפעם הראשון בחיי שאני רואה את הרד"צ [הרב דוד צבי] ז"ל חן מטשערניגאוו, את הרי"מ [הרב יעקב מרדכי] ז"ל בעזפאלאוו מפאלטאווע.

נחקקה בזכרוני תמונת הרד"צ ז"ל. פעם אחת בחזרת הש"ץ (הוא לא התפלל עם הצבור אז) הוא סייע לש"ץ בתיבות ומלוך עלינו אתה.

בש"ק הנ"ל היתה מבוכה בין הגבאים איך לחלק את העליות (כי בליובאוויטש אין עושים הוספות), ונכנס המשרת ר' נחמן מאריאסין ז"ל אל כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ לשאול איך לחלק העליות.

* * *

בשבוע הנ"ל אירע פטירת הרז"א ז"ל, אחיו הבכור של כ"ק אדמו"ר הרש"ב ז"ל. הוא דר בעיר ויטעבסק.

הרז"א

לא הודיעו לאדמו"ר הרש"ב נגב"מ עד"ז, כי אמם הרבנית הצדקנית מרת רבקה ז"ל היתה בחיים ולא חפצו שתתוודע.

הייתי צעיר לימים אז, אך שני דברים אני זוכר 38:

א) החסידים אמרו שמהמאמר שאמר אדמו"ר ז"ל אז היה ניכר שיודע מהמאורע.

ב) הרבנית הזקנה (כך היו קוראים לה אז) היתה רגילה לקבל מבנה הרז"א ז"ל מכתבים פעמיים בשבוע, והיות שלא קבלה ממנו מכתבים יותר משבוע התחילה לדאוג, ובקשה מאת בנה אדמו"ר הרש"ב נבג"מ שיסעו לוויטעבסק לראות מה אירע. השתדלו לפעול אצלה לחכות ולא לנסוע, וביום ו' (כמדומני בבוקר, ואפשר ביום ה' פר' וירא) עמדה המרכבה והסוסים עם העגלון לארקא מוכנים לנסוע לוויטעבסק. לא היה מי שיקבל על עצמו למסור לה הידיעה, עד אשר אחד מזקני הבעלי בתים החשובים של עיר ליובאוויטש ר' דובער, שהיה נקרא בערע אברעמקעס 39, נגש ואמר שאין למה לנסוע (ניטא נאך וואס צו פארן), והחזיר העגלון הסוסים לרפת.

* * *

לחגיגת י"ט כסלו שנת תרס"ט היתה פקודה מהנהלת הישיבה שהתלמידים מהחדרים לא יכנסו לאולם הגדול, מקום ההתוועדות של חגיגת י"ט כסלו בהשתתפות כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ. מובן שאת הפקודה קיימו במילואה.

שמעתי אח"כ שעל ההתוועדות הנ"ל דיבר אדמו"ר הרש"ב נבג"מ ע"ד התייסדות בתי ספר עממיים (שקאלעס) לשפת המדינה בערי תחום מושב היהודים, והרבה מילדי ישראל התחילו ללכת לשם.

כ"ק אדמו"ר דיבר בהתמרמרות גדולה נגד מחולל התנועה בחוגי הממשלה, הגביר באראן הירץ גינזבורג, והוסיף: והתחננתי אצלו תן לי יבנה, לכה"פ שבעיר ליובאוויטש לא יבנו בית ספר, ולא שם לב לבקשתי 40. דיבר אודותו קשות, בטוי חמור מאד, ובחורף הנ"ל, לערך בזמן פורים, הלך לעולמו הבאראן הנ"ל.

בנו הבאראן ר' דוד גינזבורג היה בקירוב הדעת עם אדמו"ר הרש"ב נבג"מ, ופעלו על ידו טובות בחוגי הממשלה ועוד עניינים.

* * *

בשנת תרס"ט יסדו מחלקת תומכי תמימים בעיר באבינאוויטש, בתור ממוצע בין החדרים והשעורים שבליובאוויטש ובין הקבוץ של האולם הגדול (ששם למדו הבחורים לעצמם), תחת השגחת ר' זאב וואלף הלוי [לויטין] על נגלה והרב ר' שלמה בן דוד ריסין על חסידות.

כ"ז מלבד המחלקה של בחורים שלמדו בהאראדישץ 41, תחת השפעתו של הרב ר' שלמה זלמן ז"ל האוולין.

* * *

על קיץ תרס"ט נתקבל שנית הר"ר צבי גאטליב לר"מ בתומכי תמימים 42. נכנסתי ללמוד אצלו. בין התלמידים היה חברי ר' גרשון סימפסון (ייכיל) וחברי התמים ר' שמואל קדיש נ"י ברטנובסקי.

בזמן ההוא תיקנו את החדרים שהולכים במקביל לאולם הקטן (הנקרא קליינער זאל) וחלונותיהם לרחוב שילעווע (ז. א. שדרך בה הולכים לכפר שילעווע).

ציור החצר בליובאוויטש. בפנה השמאלית למטה - חדרי הרז"א

המחלקה של הר"ר צבי גאטליב היתה בחדר הראשון שאצל האולם הקטן 43. כל החדרים היו נקראים רז"א חדרים 44, ואחד הי' נקרא רז"א זאל, כי היה אולם גדול, ואח"כ חילקוהו למחלקות מיוחדות, שם למד בקיץ תרס"ט ר' מנחם מענדל ליאדיער [דיסקין] (דער שווערצקאיער).

למדנו במחלקה שלי מסכת פסחים. בזמן הזה, לא הצלחתי בלימודי, לא היה לי חבר טוב.

* * *

בקיץ תרס"ט היה בגליל ליובאוויטש, היינו בפלך וויטעבסק (ועוד פלכים, אינני זוכר כעת בפרטיות גלילי המדינה) המחלה הידועה חולי רע, דבר ר"ל. היתה פקודה מהממשלה שלא ישתו רק מים מבושלים בכל הפלכים, והעמידו אז יורות גדולות בחדר ותמיד היה מים מבושלים, וגם חבית המים של שתי' שהיתה באולם היתה ממים מבושלים.



35 בקיץ תרס"ח נודעתי שיש לי קרוב בישיבה, מרדכי ליב רבינאוויטש, שהי' נקרא מרדכי ליב מיעקאטריסאסלאוו (אינני זוכר כעת איך נודעתי שהננו קרובים).

אמי זקנתי מרת ברכה ע"ה היתה אחותו של אביו זקנו שהי' נקרא שמעון אהרן יודא'ס בבאברויסק. אביו דר ביעקאטרינאסלאוו (אינני יודע כעת שמו), וכמדומני שהוא דר בקיודאק (התמים פסח רבינאוויטש הוא בנו של ר' מרדכי ליב הנ"ל).

בתו"ת נחשב לבעל נגלה. האט געקאנט גוט לערנען. למד בחברותא זמן רב עם הבחור חיים מוואראניץ. א קלוגער און פול מיט לעבין, א גלייך ווערטל ניט געזאלעוועט.

ר' מרדכי ליב נתקבל לאיש חיל לעבודת המלך, וסדרוהו בעיר גראדנא ע"י השתדלות רב (כנהוג אז שהניחו השתדלות יתירה להציל את התלמידים לשחררם מעבודת הצבא).

בהיותו בעבודת הצבא נתוודע ממנו איש אחד מסביבות גראדנא, היה נקרא ר' יעקב חסיד, מחסידי סלונים, איש אמיד, ולקח אותו לחתן עבור בתו רייצא.

אפשר אכתוב אודותיו עוד, מההרפתקאות דעדו עלי', אך כעת נשאר אחד מבניו בחיים, שמו פסח רבינאוויטש וגר במאנטריאל.

[בארכיון המחבר יש מכתב שכתבה אליו בכסלו תרצ"ג, ומצורף לו מכתב מה"ר יצחק זאב שאלקאוויטש אב"ד פארזעציע, שבו כותב:

הנה באה אלי האלמנה עני' סוערה מפה פארעטש, אשת המנוח הרב האברם ר' מרדכי ליב ראבינאוויטש ז"ל, באתה אלי בידים שטוחות לרחמים, לבקשני שאחוס עליה לכתוב להדר"ג לעורר רחמים, כאשר הדר"ג ש"ב קרוב וגואל לבעלה המנוח, שיחוס וירחם עליה ולראות עבורה איזה מיטל ואופן לחלצה מן המיצר, שהיא כמעט וב"ב גועים ברעב ח"ו, כי ב"ה יש לה חמשה בנים קטנים, וגם מוכרחת להחזיק את אביה הישיש והזקן בן שמנים שנה ואשתו הזקנה.

במכתבה היא כותבת בין השאר:

דער עלטערער זאהן מיינער, ער האט ביז 14 יאהר געלערנט אין ווילנא אין ליובאוויטצשער ישיבה, נור ער איז ניט געזונד געווארן אויף די לונגען, האבען איהם דיא דאקטוירים ניט געלאזען לערנען, איז ער געקומען א איים, און אט זיך אביסול פאפראוועט.

36 אינני יודע פרטי תולדות בית המדרש הזה, אך הוא היה מהבנינים השייכים לבית חיינו. הרחוב היה כנגד הרחוב של בית חיינו, אך בינתיים הפסיק כר נרחב מרובע של חנויות, ומקום פנוי ליום השוק, לחניית קונים ומוכרים של בעלי חיים וכו'.

37 לקו"ד ח"א קכח, ב. וראה גם אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ב אגרת קצב, ובנסמן בהערות שם.

38 ראה גם לקוטי סיפורים (פרלוב) עמ' רכב. שמועות וסיפורים (כהן) ח"ג (הוצ' תש"נ) עמ' 200.

39 אביו של ר' יהושע (הושיע) קאצנלנבויגן מראגאטשאוו, אביו של התמים ר' מיכאל קאצנלנבוין, אביו של ר' שניאור זלמן קאצנלנבויגן הדר בקליוונלנד.

40 ראה גם ליובאוויטש וחייליה מע' 37.

41 עד שנת תרע"א היתה מחלקת תות"ל בעיר האראדישץ (מקולינא) הסמוכה לליובאוויטש, והרשז"ה הנ"ל הי' משפיע ומנהל הישיבה.

אין ידוע לי בפרטיות מתי נתיסדה שם המחלקה, אך בבואי לתות"ל בשנת תרס"ח נסע לשם התמים ר' אברהם לעווין, שהי' נק' אברהם ניקאלאייעווער (שאח"כ נשאתי את אחותו זוג' תחי').

[התמים ר' אברהם לעווין ז"ל נשא אשה בשנת תרס"ח את בתו של הגביר החסיד ר' מ"מ ראסקין מקאוונע].

לר"מ על נגלה הי' שם התמים ר' שמואל ליב לעווין, שהי' נק שמואל ליב פאריטשער.

בשנת תרע"א העבירו את התלמידים מהאראדישץ לליובאוויטש (איני יכול לדעת בדיוק מתי, כי מקיץ עת"ר עד ר"ה תער"ב הייתי בשצעדרין כנ"ל, ורק מפי השמועה אני אומר).

42 כי אמרו, כי כבר היה פעם אחת ר"מ בתומכי תמימים. גם הוא היה מחסידי קוידינאוו.

[וראה לקמן בשנת תרע"ז, שאז נתמנה לר"מ במחלקת חרסון]

43 עוד אכתוב אודותו בתחלת שנת עת"ר.

44 היינו החדרים שבהם הי' גר בשנים הראשונות, לפני שעבר לגור לוויטעבסק. חדרים אלו היו בקרן מזרחית צפונית, דבוקים למזרח של הזאל הקטן ולצפון של דירת הרבנית רבקה ע"ה. החלונות שבצפונה של הדירה פנו לרחוב סילעווע, ומזרחה לצד ביתו של שמעון דובער ליפשיץ ע"ה.

עוד היה באותה פינה (לימין, לצד דירת הרבנית הזקנה רבקה ע"ה) החדר של ר' נחמן משרת, היינו החדר שהי' גר בו לפני שהביא לליובאוויטש את ב"ב והתיישב ברחוב סילעווע.