ספריית חב"ד ליובאוויטש

סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו - שטר הרשאה מרב לרב

מיד בתחלת נשיאותו של הרבי התחילה תקופת השליחות, אברכים היו נשלחים לעיירות ומדינות שונות להפיץ יהדות בין שכבות העם. בין השלוחים היו רבנים שסידרו בעצמם את כל עניני הרבנות שבעיר, אך היו גם כאלו שלא ידעו לסדר בעצמם את סדר מכירת החמץ. כשפנו בשאלה זו לידי הרה"ג הרה"ח מוה"ר זלמן שמעון דווארקין, השיב להם, שהכי טוב הוא, שאחרי שבני קהלתם חותמים על כתב ההרשאה למנות אותו למכירת החמץ שלהם, ישלחו השלוחים את ההרשאות האלו לידיו, בצירוף כתב הרשאה מיוחד מהשליח אל הרב דווארקין, שהשליח ממנה אותו למכור את החמץ של בני קהלתו. כך נוהגים מאז ועד עתה בכמה עיירות, אשר השליח כותב שטר הרשאה מיוחד מרב אל רב, שרב זה ימכור את החמץ של בני קהלתו [מובן שזהו בנוסף לשטר ההרשאה, שבו ממנה השליח את הרב למכור את החמץ שלו].

שטר ההרשאה הזה הועתק מכת"י הרה"ג הרב זלמן שמעון דווארקין ע"ה (עם איזה תיקוני לשון):

אני הח"מ הבא בכח והרשאה מתושבי ודיירי עיר ……… וסביבותי' הרשומים בשטר הרשאה המצורף לזה, שהרשו אותי על כל פרטי המיני חמץ בעין או ע"י תערובות, וחמץ נוקשה, ובע"ח הניזונים מחמץ, וכלים חמוצים שנדבק בהם או עליהם חמץ, שעל הכל הרשו אותי, אם בעצמי או ע"י שליח שישר בעיני למכור לא"י קודם זמן איסור חמץ בערב פסח דהאי שתא שנת חמשת אלפים ושבע מאות ……… ……… ליצירה, וכן להשכיר ולהחכיר את כל המקומות שהחמץ וכלים חמוצים מונחים שם, או שעומדים הבע"ח שם, למי שיוכשר בעיני ועל האופנים שיוכשרו בעיני, על הכל אני עושה לשליח את הרב ……… …… …… והנני נותן לו כח ורשות שימכור את החמץ וישכיר את כל המקומות שמונח שם החמץ כנ"ל, למי שיוכשר בעיניו ועל האופנים שיוכשרו בעיניו ויהי' ידו כידי ממש, וכל זה נעשה בקגא"ס ובכל אופן היותר מועיל ע"פ דין תוה"ק, ולראי' בעה"ח היום יום ……… בשבת ……… לחדש ניסן שנת חמשת אלפים ושבע מאות ……… …… ליצירה

נאום