ספריית חב"ד ליובאוויטש

סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו - זקיפת המעות במלוה

בימי תקופת רבינו הזקן התחיל להתפשט המנהג, למכור את החמץ לנכרי ע"י זקיפה במלוה, והיינו שהנכרי היה משלם עבור החמץ דמי קדימה בלבד, ואילו את שאר המעות שהוא חייב עבור החמץ זוקפים עליו במלוה, שהם נשארים עליו חוב בלבד, ואחר הפסח משלם הנכרי ליהודי את החוב שעליו – על ידי החזרת החמץ באותו מחיר המלא.

כמדומה שתקנה זו תוקנה לראשונה ע"י בעל הנודע ביהודה בפראג, ומשם נתפשטה לכמה קהלות.

בספר שיבת ציון של רבי שמואל לנדא, בנו של בעל הנודע ביהודה, כותב בסי' י':

[mudgash]העתק מכתיבת יד אאמ"ו הגאון זצ"ל אות באות, סדר מכירת חמץ, ונתייסד פה פראג עפ"י הוראת אב"ד ובהסכמת בית דינו הגדול ב"ד מו"ש יצ"ו [בית דין מורי שאלות ישמרם צורם וינצרם].[/mudgash]

היותר טוב ומובחר שבדרכים להקנות החמץ ... וכה יהי’ סדר המכירה, היהודי יקח פרוטה או יותר מהאינו יהודי וכה יאמר לו בשעת קבלת המעות …

הנוסח עצמו הוא בעברי-דייטש (תורגם בסדר מכירת חמץ כהלכתו עמ' שנט), ושם מבואר אשר את שאר המעות, שהגוי חייב ליהודי עבור החמץ, הוא זוקף עליו במלוה.

הספר שיבת ציון נדפס לראשונה בפראג בשנת תקפ"ז, אבל את הנוסח והתקנה הזו מביא מאביו הגאון בעל הנודע ביהודה, שנפטר כבר בשנת תקנ"ג.