ספריית חב"ד ליובאוויטש

תיקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו - פרק עשירי

שיעורי מקוה

שיעור מקוה הוא ארבעים סאה, והיינו אמה על אמה ברום שלוש אמות. אמנם רבו הדיעות כמה הוא שיעור סאה וכמה הוא שיעור אמה, ובמילא – כמה הוא שיעור מקוה.

יש האומרים ששיעור אמה הוא 48 ס"מ90, ולפי זה שיעור 40 סאה למקוה הוא לערך 332 ליטר91. ויש האומרים אשר שיעור אמה הוא 64 ס"מ, ולפי זה שיעור 40 סאה למקוה הוא לערך 786 ליטר. ויש גם שיעורים גדולים יותר. נשתדל לברר א"כ את שיטת רבותינו בשיעור המקוה.

שיטת רבינו הזקן

ב"תיקוני המקוה" כותב:

צריך להיות אורך התיבה מבפנים ערך ח"י טפחים מרווחים … ורוחב התיבה מבפנים יהיה ששה טפחים מרווחים יותר מעט … וגובה המים במקוה יותר מעט משבעה טפחים מרווחים.

והיינו אשר שיעור המקוה הוא אמה (ששה טפחים שוחקות) על אמה (ששה טפחים שוחקות) ברום ג' אמות (יח טפחים שוחקות); אלא שמכמה טעמים92 הורה להוסיף מעט יותר מטפח בגובה המים, שעי"ז הוסיף מעט יותר משתות, על כל שיעור המקוה.

אמנם רבינו הזקן לא ביאר כאן את מדת הטפח והאמה וארבעים סאה במדות שלנו93. והוא תלוי במדת הגריס והרביעית. ויש בזה שינוי בין קודם חזרה, שתפס רבינו הזקן שיעור גדול יותר, ובין לאחר חזרה, שתפס רבינו הזקן כשיעור הקטן94.

השיעור של קודם חזרה95 הוא: אמה היא 60.48 ס"מ, ושיעור מקוה הוא 774.29 ליטר.

והשיעור של אחר חזרה96 הוא: אמה היא 51.84 ס"מ, ושיעור מקוה הוא 487.60 ליטר97.

והשיעור של אחר חזרה – לפי פירוש נוסף שרוצה לפרש הגרא"ח נאה98 בדברי רבינו הזקן: אמה היא 48 ס"מ ושיעור מקוה הוא 387 ליטר.

שיטת רבינו ה"צמח צדק"

בשו"ת "צמח צדק" (חיו"ד סי' קסו ס"ג) כותב ששיעור המקוה הוא ארבעים "הין"99. ומפרש הגרא"ח נאה (שיעור מקוה עמ' פד) דהכוונה ל"עמער" הרוסי, שהוא 12.300 ליטר. ולפי"ז יהי' שיעור ארבעים סאה למקוה 492 ליטר100. והוא קרוב לשיעור הנזכר לעיל, שיטת רבינו הזקן לאחר חזרה – לערך 487 ליטר.

אמנם בתשובה נוספת (שו"ת צ"צ חיו"ד סי' שלג, בהוצ' החדשה) מפרש הדבר יותר:

[mudgash]הצאפ101 יהיה מחזיק ערך ששים סאה, שהוא ערך שלשים וחמשה פוד מים במשקל הקיר"ה.[/mudgash]

שיעור הפוד הרוסי102 הוא 16.38 ליטר. ולפי"ז יוצא ששיעור ארבעים סאה למקוה הוא לערך 382 ליטר103. והוא קרוב לשיעור האמור לעיל, בפירושו של הגרא"ח נאה בשיטת רבינו הזקן לאחר חזרה – לערך 387 ליטר.

שיטת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע

ברשימה ע"ד בנין ותיקון מקוה שרשם הגר"י לנדא כותב:

[mudgash]את מדת האמה למקוה הי' חושב כ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע למדת ארבעה עשר וויערשאקע104 (במד' הרוסית) שהם עולים במדת המטר לסכום של 62.3 סנטימטר. שעור מקוה לפי זה הוא … 726 ליטר מים בקירוב.[/mudgash]

ובס' "שיעור מקוה" (עמ' פו) מעתיק מכ' מהנ"ל בענין זה:

[mudgash]כ"ק קדה"ק אדמו"ר נבג"מ זיע"א (הרש"ב נ"ע) חשב שבווערשאק רוסי ישנן ב' גודלין וככה מסר לי למעשה לענין עשיית המקוה, ולענין מקוה חשב את האמה ארבעה עשר ווערשאק105.[/mudgash]

שיטת כ"ק אדמו"ר זי"ע

כאשר כ"ק אדמו"ר זי"ע קיבל את הרשימה הנזכרת מאת הגר"י לנדא, העיר על האמור בו (אג"ק ח"ג אגרת תקנב):

שעור מקוה תשכ"ו ליטר. תמי' קצת, שלאחרי כל החומרות דלעיל, לא רצו לצאת ידי דעת המגדיל שיעור מקוה עד כדי תשנ"ז וחצי, או גם תשס"ב ליטר לערך (בתל תלפיות לשנת תרס"ו אות ח. והועתק בקצשו"ע של הרב פעלדמאן. ויל"ע בס' יט סקכ"ז דרכי תשובה, ואינו עתה תח"י).

[mudgash]זה עתה השגתי הדרכי תשובה הנ"ל, ולפי פי' בהחת"ס צ"ל תשע"ט106 ליטר. וכבר שקו"ט בזה בשיעורי תורה ס"א (מיקל ביותר), ערוגת הבושם וס' נתיבים במי הים ח"ג סכ"ג – שנדפס מקרוב באה"ק ת"ו.[/mudgash]

*

היוצא מכל האמור הוא אשר שיעור המקוה לפי שיטת רבותינו:

774.29 ליטר – שיעור אדה"ז לפני חזרה. והוא קרוב לשיעור הגדול שבאגרת כ"ק אדמו"ר זי"ע.

487.60 ליטר – שיעור אדה"ז אחרי חזרה. והוא קרוב לשיעור הגדול שבשו"ת הצ"צ.

387 ליטר – פי' הגראח"נ בשיעור אדה"ז אחרי חזרה. והוא קרוב לשיעור הקטן שבשו"ת הצ"צ.

726 ליטר – השיעור שהחמיר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע במקוה שבנה.

שיעור אוצר התחתון

ברשימת הג"ר יעקב לנדא כותב בשם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע:

שעור המים בתחתונה הי' כפול, מחשש אולי פעם יחסרון משעור ע"י רפש עפר שמצטבר למטה, וכשיהי' שעור כפול ישאר שעור אחד ודאי.

עתה שנתגלה המקוה שבנה ברוסטוב, ומדדו את מדותיו של הבור התחתון: ארכו 142 ס"מ, רחבו 108 ס"מ וגבהו 93 ס"מ. בס"ה: 1426 ליטר, שהוא קרוב לכפול מהשיעור שיתבאר לקמן: 726 ליטר.

שיעור רביעית ושיעור מקוה

בשיעורים אלו תלוי אף שיעור הרביעית לקידוש107, שהרי שיעור רביעית הוא (פסחים קט, א) אצבעים על אצבעים ברום אצבעים וחצי וחומש, דהיינו 10.8 אצבעות מעוקבים:

לשיטת רבינו הזקן לפני החזרה (שיעור אמה הוא לערך 60.48 ס"מ, שיעור אצבע (אגודל) מעוקב הוא לערך 2.52 ס"מ מעוקבים, שהם 16 גרם, וא"כ) שיעור רביעית הוא (10.8 * 16) לערך 168 גרם.

לשיטת רבינו הזקן אחר החזרה (שיעור אמה הוא לערך 51.84 ס"מ, שיעור אצבע (אגודל) מעוקב הוא לערך 2.16 ס"מ מעוקבים, שהם 10.08 גרם, וא"כ) שיעור רביעית הוא (10.8 * 10.08) לערך 108.84 גרם.

לפי פי' הגרא"ח נאה בשיטת רבינו הזקן אחר חזרה (שיעור אמה הוא לערך 48 ס"מ, שיעור אצבע (אגודל) מעוקב הוא לערך 2 ס"מ מעוקבים, שהם 8 גרם, וא"כ) שיעור רביעית הוא (10.8 * 8) לערך 86.4 גרם.

עוד מבואר בשו"ת צ"צ (או"ח סי' פד, בהוצ' החדשה):

שמעתי קבלה אמיתית מאדמור ז"ל נבג"מ, ששיעור רביעית היא תשעה לוט מים אפי' מים כבדים.

כל לוט הוא חלק 32 של פונט רוסי, שהוא 409.5 גרם, וא"כ לוט הוא 12.8 גרם, ורביעית היא לערך 115.2 גרם.

לשיטת אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (שיעור אמה הוא לערך 53.34 ס"מ, שיעור אצבע (אגודל) מעוקב הוא לערך 2.22 ס"מ מעוקבים, שהם 10.94 גרם, וא"כ) שיעור רביעית הוא (10.8 * 10.94) לערך 118.16 גרם.

המורם מכל האמור הוא, אשר החילוקים שבין שיטת רבינו הזקן אחר חזרה, השיעור שהביא אדמו"ר הצמח צדק בשם רבינו הזקן, והשיעור שהובא בשם אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, הם חילוקים קטנים לענין הרביעית, ונעים בין 109 גרם לערך לבין 118 גרם לערך.

למעשה החמירו קצת יותר מזה, כמובא ב"שיעור מקוה" בשם הרי"י רסקין "שברוסיא היו חושבין לדעת אדמו"ר ז"ל את מדת הסוטקא לרביעית" (הסוטקא היא חלק 1/100 מעמער רוסי, שהוא 12.3 ליטר), דהיינו 123 גרם.

אמנם הביא שם בשם הרי"י רסקין בשם הרז"י זיסלין, שמדד את הכוס של קידוש של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ברוסטוב, והי' מאה גרם. ולא נתברר עד כמה הי' דיוק המדידה (בגרמים שלא היו אז בשימוש ברוסיה).

וראה עוד מה שכתבתי בזה בקובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' ס' סי' פג.

אורך וגובה המקוה

מלבד כמות המים הכשרים שמכילה המקוה, יש להשים לב גם על אורך וגובה המקוה, על פי מה שנתבאר בדיני תיקוני המקוה של אדמו"ר הזקן108 ושל אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע109, שצריך להיות אחד מהשנים, או שגובה המים יהי' לערך 140 ס"מ (חצי אמה גבוה מטיבורה של אשה גבוהה), ואז תטבול מעומד.

או שאורך מקום הטבילה יהי' לערך 180 ס"מ (מדת אשה גבוהה), ואז יוכל גובה המים להיות רק 70 ס"מ110, ותטבול מושכבת על הארץ.

ויש בזה שני אופנים:

א) שהמקוה הוא מרובע, וטובלות בפנים המקוה, מקביל למדרגות, שאז יכול להיות אורך המקוה 180 ס"מ לערך.

ב) שהמקוה הוא ארוך, וטובלת לאורך המדרגות. שאז אוחזת האשה בטבילתה את המדרגה התחתונה, וראשה מונח על גבי המדרגה התחתונה. וצריך להיות א"כ לערך 142 ס"מ – מהכותל ועד לתחלת המדרגות שכנגדו111.




90) זהו השיעור של אמה עוצבת. אמנם במקוה אזלינן לחומרא שתהי' אמה שוחקת, שהם 49 ס"מ. ולפי"ז הי' לכאורה צ"ל השיעור 352.95 ליטר.

אמנם בס' שיעור מקוה (עמ' כח) כותב הגרא"ח נאה, שבמשקל המים אין הפרש בין אמה שוחקת לאמה עוצבת, ולפי שיטה זו הוי השיעור לערך 332 ליטר (ויש בזה הפרש קטן בין האמור שם: 332.560 ליטר. ובין האמור אצלו בס' שיעור תורה עמ' רנט, אשר לפי שיטה זו השיעור הוא: 331.776 ליטר).

91) כי כל ס"מ מעוקב של מים שוקל גרם. וא"כ שיעור מקוה שהוא שלוש אמות מעוקבות (48*48*48*3 ס"מ) שוקל 331.776 גרם, שהם קרוב ל332- ליטר.

92) טעם הוספת השתות הוא, א) לגודל חומר טהרת בנות ישראל. ב) כי הסולם היורד לתוך התיבה אוכל מעט משיעור המקוה.

93) לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר, ששיעורים אלו נכתבו לפני חזרה. והוא ממה שכתב בתיקוני המקוה:

צריך להיות אורך התיבה מבפנים ערך ח"י טפחים מרווחים ורוחב השליבות באורך התיבה ערך ד' טפחים ונשאר י"ד טפחים להתפשטות גוף האשה תחת המים (אם היא ארוכה) וראשה יהיה על השליבה התחתונה, רק שלא יהיה שערה חוץ למים כנ"ל.

כלומר שאשה ארוכה זו, מכף רגליה ועד קדקדה ג' אמות, ועד צוארה – י"ד טפחים.

אם נשער בפשטות שאשה ארוכה גבהה לערך 180 ס"מ (ולא 155 ס"מ), אזי יש להוכיח מכאן שיטת רבינו הזקן, שהאמה היא לערך 60 ס"מ. וזהו קודם חזרה, כדלקמן.

94) ראה בזה שו"ע רבינו הזקן הל' נדה סי' קצ סקי"ג. שארית יהודה חיו"ד סי' יא. שו"ת צ"צ חיו"ד סי' קב וסי' שכ. שיעור מקוה להגרא"ח נאה עמ' פ.

95) היינו מ"ש בשו"ע שלו הל' נדה סי' קצ סקי"ג, אשר רוחב הגריס המצוייר במעיל צדקה (18 מ"מ) הוא לערך ה' שעורות, ואשר רוחב האגודל הוא ז' שעורות (25.2 מ"מ), וא"כ שיעור טפח (שהוא ד' אגודלין) הוא 10.08 ס"מ, וא"כ שיעור אמה (שהוא ו' טפחים) הוא 60.48 ס"מ, וא"כ שיעור מקוה (שהוא אמה על אמה ברום ג' אמות) הוא 663.68 ליטר. ועל כך הוסיף רבינו הזקן טפח אחד בגובה המים (שתות לשיעור המקוה), והשיעור הסופי הוא 774.29 ליטר.

טעם הוספת השתות הוא, א) לגודל חומר טהרת בנות ישראל. ב) כי הסולם היורד לתוך התיבה אוכל מעט משיעור המקוה.

96) היינו מ"ש בשארית  יהודה שם "אין חכם כבעל הנסיון שמדד בעצמו בהרבה גודלים של הרבה בנ"א גדולים ובינונים ואין הגודל מחזיק אלא כששה שעורות … שוכבות על צידיהן". ולפי"ז: רוחב האגודל הוא ו' שעורות מושכבות על רחבן (21.6 מ"מ), וא"כ שיעור טפח (שהוא ד' אגודלין) הוא 8.68 ס"מ. וא"כ שיעור אמה (שהוא ו' טפחים) הוא 51.84 ס"מ. וא"כ שיעור מקוה (שהוא אמה על אמה ברום ג' אמות) הוא 417.94 ליטר. ועל כך הוסיף רבינו הזקן טפח אחד בגובה המים (שתות לשיעור המקוה), והשיעור הסופי הוא 487.60 ליטר.

97) שיעור זה קרוב לשיעור המובא בס' גולת עליות (דמ"ג ע"א, נעתק ב"שיעור מקוה" עמ' פד):

לפי המסור בידינו משיעורו של רבינו הגאון מלאדי נ"ע, אשר מדת סאה היא כמדת עמער של מדת הקירה.

וכיון שהעמער הוא 12.300 ליטר, א"כ יהי' שיעור המקוה לפי"ז 492 ליטר, שהוא מעט יותר מהשיעור הנזכר בפנים: 487.60 ליטר.

[ב"שיעור מקוה" שם מפרש שלפי מסורה זו, שיעור ארבעים סאה הוא 492 ליטר (ולענין מקוה צריך להוסיף ע"ז עוד שתות, כנ"ל), וא"כ שואל ששיעור זה "אין לו מקום לא לפני חזרה ולא לאחר חזרה". ולכן נדחק שם (עמ' פה) ליישב מסורה זו לפני חזרה, שאז לא עסק במדידות כו'. אמנם לפי האמור לעיל יש ליישב המסורה בפשטות, לפי המדות שלאחר חזרה].

ושיעור זה קרוב גם למה שיובא לקמן אודות שיעור רביעית, שכתב הצ"צ קבלה בשם רבינו הזקן, שהרביעית היא לערך 115 גרם (וא"כ 40 סאה הם לערך 441.6 ליטר, ועם הוספת שתות לחומר טהרת בנות ישראל הוא לערך 515 ליטר.

[והשינויים הקטנים שביניהם לא דייקו בהם, והשוו אותם לחומרא למדות של אותו הזמן].

98) שיעור מקוה עמ' פ, דכוונת רבינו הזקן הוא לשיעור המפורש ברמב"ם דהרביעית משקלו 17.5 דינרים, דהוי לפי חשבון של 2 ס"מ האגודל.

99) באותה תשובה דן במקוה שעושים ע"י תיבה גדולה ומנוקבת שקובעים בתוך הנהר, וצריך שיהי' בתיבה שיעור ששים הין, ארבעים הין הם מי הנהר ועוד עשרים הין מוסיפין מים חמים, וטובלת בו אחר שמשתוה גובה המים בתיבה עם גובה המים בנהר, ויהיו בתיבה רק ארבעים הין.

100) ולפי פירושו של הגרא"ח נאה, ששיעור זה הוא לפני חזרה, נצטרך לומר שתשובה זו נכתבה לפני שנודע לו מחזרת רבינו הזקן. וראה בחיו"ד סי' קב וסי' שכ, ש(לאחר הסתלקות רבינו הזקן) סיפר לו הרה"ק מהרי"ל, שבסוף ימי רבינו הזקן חזר בו מהשיעור שכתב בשו"ע שלו.

101) היא התיבה גדולה שקובעים בתוך הנהר, שדן בה גם בתשובה הנזכרת לעיל.

102) 40 פונט רוסי, שהוא 409.5 גרם.

103) ומ"ש בסי' קסו "ארבעים הין", אפשר שאין הכוונה ל"ארבעים עמער", כי אם לארבעים סאה סתם.

104) כל ווערשאק הוא 4.445 ס"מ, וא"כ אמה היא 62.23 ס"מ.

105) והיינו שאף לענין מקוה שיעור הגודל הוא חצי ווערשאק, ולפי"ז האמה היא 53.34 ס"מ. מ"מ כשהוא בנה מקוה החמיר לחשוב האמה לארבעה עשר ווערשאק, אשר לפי"ז שיעור האמה היא 62.23 ס"מ. ולפי"ז שיעור המקוה הוא לערך 726 ליטר (לכאורה זאת היא כוונת דבריו).

106) שהוא קרוב מאד לשיעור רבינו הזקן לפני חזרה – 774.29 ליטר.

107) ומפורש בדברי הצ"צ (חיו"ד סי' קב), אשר החזרה מהשיעור הגדול לשיעור הקטן "זה היה תלוי אצלו בענין שיעור רביעית". וכעין זה כתב שם שלה (גבי שיעור מוציא רמון) "כנודע מדרכו בקדש לדקדק בשיעורי' ומדות, וכמו בענין הרביעית".

108) "שגובה המים במקוה צריך להיות כחצי אמה ממעל לטיבורה בכדי שלא יהיו קמטים בבטנה כאשר תשוח ראשה ביותר אם היא טובלת מעומד. ולפי שקשה הדבר מאד להטיל מים חמין הרבה כ"כ למקוה לכן ההכרח הוא שתטבול במתיחת גופה לארכה תחת המים כעין דג לאורך התיבה דהיינו שתדחוק רגליה בדופן הקצר של התיבה סמוך לשולים ובידיה תאחוז בשליבה הסמוכה לדופן הקצר שכנגדו בשליבה התחתונה דוקא הסמוכה לשולי התיבה בכדי שלא יהיה שערה צף על פני המים אפי' משהו ח"ו. ואי לזאת צריך להיות אורך התיבה מבפנים ערך ח"י טפחים מרווחים ורוחב השליבות באורך התיבה ערך ד' טפחים ונשאר י"ד טפחים להתפשטות גוף האשה תחת המים ".

והיינו כאמור לעיל ח"י טפחים של לערך 10 ס"מ (לערך 180 ס"מ), והיינו י"ד טפחים מלבד רוחב המדרגות (לערך 140 ס"מ).

109) "אורך המקוה יהי' לא פחות מל"ב וויערשאק (היינו 1.424 מטר), בכדי לאפשר טבילה במתיחת כל הגוף, בשים את הראש על השליבה התחתונה. כי כ"ק האדמו"ר בעהצ"צ אמר לרבנית, אם כ"ק רבנו נבג"מ, כי ככה עיקר הטבילה".

והיינו 142.4 ס"מ מלבד המדרגה התחתונה.

110) כפי המבואר בתיקון המקוה של רבינו הזקן ובשו"ת צ"צ שם "שבעה טפחים", דהיינו לערך 70 ס"מ. ובמקוה שבנה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, גובה המקוה עצמו הוא 140 ס"מ, אבל נקב כניסת מי העיר, שהוא למעלה משיעור המקוה, הוא לערך בגובה 79 ס"מ.

111) באופן זה האחרון, היא מדת המקוה שבנה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ברוסטוב: 142 ס"מ מתחלת המדרגות ועד לכותל שכנגדן (רוחב המדרגה – 24 ס"מ, וא"כ הם ביחד רק 166 ס"מ).

וכך כותב גם כ"ק אדמו"ר הצמח צדק (סי' שלג) "ארכו ארבעה עשר טפחים" – שהוא לכל היותר 142 ס"מ, והיינו מלבד השליבות כנ"ל.

וכך כותב גם כ"ק אדמו"ר הזקן בתיקון מקוה שלו "ונשאר י"ד טפחים להתפשטות גוף האשה תחת המים" – מלבד השליבה התחתונה, שעליה מניחה את ראשה בעת הטבילה, כדלעיל פרק שני.