ספריית חב"ד ליובאוויטש

אדמו"ר ה"צמח צדק" ותנועת ה"השכלה" - הוספה: נוסחא שני'

מהדורה נוספת מהנ"ל ע' 464 ואילך*

בעז"ה, יום ה' י"ג אדר ראשון תר"ח

לכבוד אהו' ידידי ה"ה המופלג חכם השלם כו' כ"ש מו"ה ארי' ליב שי' מאנדעלשטאם.

מכתב כבודו מיום ב' יו"ד אדר הגיעני יום אתמול כחצות היום. אשר כתב אם אפשר שאסע למינסק ואם לאו לשלוח תשובתי בזירוז. הנה לנסוע אי אפשר לי באמת בשום אופן כי כל החורף הזה יותר מחמשה חדשים שאני מקבל רפואות הכרחיות לחולשת הבטן והמעיים אשר ממש לא אוכל לנסוע גם פרסא א' ע"כ בלתי אפשר הדבר בשום אופן לנסוע.

וע"ד להשיב הנה הגם שכבר דברתי והשבתי לכבודו פא"פ בהיותו במחנינו, שלדעתי אין לשנות כלל ממה שסדרנו בקאמיסי' ונתאשרו מהממשלה בתוקף רצון אדונינו הקיר"ה, אשר הסידור ההוא שסדרנו בלימוד תוה"ק הוא אשר מצאנו הכרחי ללימוד הילדים אשר ממנו א"א בוודאי לגרוע עוד דבר ח"ו.

אעפי"כ גם אחר נסיעת כבודו עיינתי עוד בהשאלות אשר שאל כבודו, ולפי דעתי הדבר כן כאשר השבתי לכבודו, וכבר אמרנו ג"כ כאשר היינו בקאמיסי' שעיקר הלימוד ההוא ללמוד כסדר ולא לדלג ממקום למקום. כ"א ללמוד הסדר כולו. וכמשארז"ל שדברי תו' עניים במקום זה ועשירים במ"א, ר"ל מה שחסר ההבנה והדעת במקום זה מתגלה במ"א. וכש"כ ח"ו מלעשות קיצורים מן המשנה ולעשות שינוים ודילוגים אשר לא שערום אבותינו ואבות אבותינו. שהמשנה הוא מקור התושבע"פ ושרשי הדינים וכללותם. והרבה ממנה הלכה למשה מסיני כמ"ש הרמב"ם בהקדמ' לפי' המשניות. והמסכתות והפרקים והמשניות שבכל פרק הכל בכונה מכוונת מרבינו הקדוש ע"ה ועמו חכמים רבים הרבה מאד בעלי רוח הקדש. אשר גם חכמי התלמוד אמרו עליהם אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אנשים במס' שבת פי"ד דקי"ב ב'. ובירושלמי במס' גיטין ספ"ו אמר רבינו הקדוש כשם שבין זהב לעפר כך בין דורינו לדורו של ר' יוסי. ר"ל שהחשיב א"ע ודורו נגד רבו ר' יוסי ודורו כערך העפר לגבי זהב. וכערך חולי חולין לגבי קה"ק ע"ש. ודיני המשנה הם כל דברי התנאים שקודמים הרבה גם לדורו של ר' יוסי עד דורו של רבינו הקדוש. וא"כ אם אנו שאין לנו ערך כלל נגד חכמי התלמוד, לא מהערך שבין עפר לזהב שהם היו בעלי רוה"ק כמבו' בגמ' בכמה מקומות אין מספר, איך ימלא לבנו ח"ו לעשות קיצור מהמשנה ולעשות דילוגים ולשנות הסדר שלהם ח"ו.

וגם בקאמיסי' אמרנו כולנו כזאת אך איני יודע אם נכתב, רק דרך כלל נכתב שילמדו הסדרים כסדר מועד ואח"כ נזיקין ואח"כ קדשים. וכבר ידוע שהסדר ענין גדול ועצום הוא כמ"ש המגיד משנה בהקדמתו לפי' הלכות שבת בהרמב"ם בהפלגת סידורו בספריו כו' כל דבר דבור על אופניו כו' ע"ש. וא"כ הוא בחיבור הרמב"ם הסדר דבר גדול הוא לידיעת והבנת דבריו, עאכו"כ בחיבור המשנה בקו"ח האמור בגמ' שבת קי"ב ב' ומהירושלמי דגיטין הנ"ל. גם בגמ' יש טעמים על סדר כל המסכתות זה אח"ז דוקא.

ע"כ א"א להעלות על הדעת לעשות דילוגים בסדר המשנה. וכמ"כ מהגמ' שהוא מקור ההוראה וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה א"א לשנות כלל מכפי הפרוגראף שנעשה בקאמיסי', ובלעדי לימוד הגמ' לא יבינו הילדים כלום וישארו ח"ו ריקים לגמרי מחכמת התורה.

ובאמת נכבדי עמינו ב"י מתרעמים עלינו הרבה מכמה דברים שקצרנו יותר מדי בלימוד התורה ואיך יעלה על הדעת למעט עוד מאשר נעשה אז ח"ו וח"ו תשתכח תו'.

ואצ"ל ע"ד הקיצור מהתו' ונביאים וכתובים אשר זה א"א יותר מכמה טעמים. וע' בפי' המשניות לרמב"ם במס' סנהדרין פ' חלק גבי היסוד השמיני. ומפני שמעלתו בעצמו אמר לי שדבר זה אינו עולה על דעתו כלל ע"כ א"צ לדבר מזה.

(ב) וע"ד ליקוטים מהרמב"ם הנה חיבור הרמב"ם הוא טוב ויפה למי שכבר למד הגמ' והמפרשים והטור וב"י אז ע"י לימוד הרמב"ם יגיע לעומק הענין יותר. אבל למי שלא למד הגמ' עדיין באר היטב לא יבין כלל מתוך עומק הרמב"ם הדין באו"ה כו"פ. וכמ"ש הרא"ש בתשובה כלל ל"א סי' ט' וז"ל וכל הקורא בו דומה שמבין ואינו כן כו' אינו מבין בהם כלום עכ"ל. וא"כ הוא לאנשים גדולים בחכ' ק"ו לילדים קטנים. וכ"כ מהרש"ל בהקדמה לספר ים של שלמה על מס' חולין שעם היות שחיבור הרמב"ם נאה מכל אשר הי' לפניו, מ"מ אינו מקובל בשכל הנקנה מאחר שאינו ידוע ממנו מקור הדין. והאריך בזה איך שהלימוד צריך להתחיל ממקור הדין. אח"כ יבין מתוך קיצורו הדינים. ושכן כתב הסמ"ג בהקדמה, וכ"כ הב"י בהקדמה לספר טור או"ח. ואם יאמר אדם לבחור בספרי הקיצורים כסמ"ג והאגור והכל בו באמת שזו הדרך קצרה וארוכה כי מעולם לא יוכל לדעת שום דין כהלכתו עכ"ל. ופי' דרך קצרה וארוכה זהו כמשל הנז' בגמ' פ"ה דעירובין דנ"ג סע"ב יעו"ש.

מלבד שלענין הפסק למעשה הרי נהוג בכל תפוצות ישראל לפסוק (כהשו"ע) עפ"י השו"ע ולא על פי הרמב"ם משום שנחלקו עליו בהרבה מקומות רש"י ובעלי התוס' כמ"ש הסמ"ג בהקדמה מכש"כ בעלי השו"ע. ולימוד השו"ע כבר נקבע בקאמיסי'.

והנה הגמ' ודאי צריך ומחוייב ללמוד אף להילדים וכפי הפרוגראף הנעשה בקאמיסי'. ובלעדי זה לא יבנו הילדים כלום. שאפי' על המשנה שהיא שרשי הדינים וכללותם כמו שנת' למעלה עכ"ז בלעדי הגמ' א"א בשום פנים לבוא לידי ידיעת התו'. גם דבר ידוע שמי שלא הורגל מנעוריו בלימוד הגמ' אף אם כבר הורגל בלימוד המשנה והרמב"ם לא יהי' מבין אח"כ ללמוד בתלמוד. וא"כ אם במדריגות הראשונות לא ילמדו הנערים היטב לימוד התלמוד לא יהי' כח בידם אח"כ לעלות במדריגה שלמעלה מהראשונות. ואין צריך להאריך בזה שהגמ' ודאי הכרח גמור ללמוד כפי הפרוגראף שנעשה.

ולזאת א"צ להעמיס עליהם לימוד חדש שלא עשוהו בקאמיסי' היינו לימוד הרמב"ם שאינו לתועלת להם כ"א לגדולי הערך שכבר למדו הגמ' מטעם הנ"ל שכתב הרא"ש והיש"ש. ורק בבתי ספר של הרבנים ששם כבר למדו הגמ' והטור וב"י אזי נכון גם לימוד הרמב"ם. אבל לא לעשות קיצור וליקוטים ממנו. כי מאחר שדבריו באו דרך קצרה איך עוד יוסיפו לעשות דילוגים מדבריו. כי ע"י זה יש לחוש שיאבד הכונה אף לגדולי הערך. מלבד שזהו דבר חדש אשר לא הי' לעולמים. אלא צריך ללמוד כסדר ועם המפרשים שעליו. וכמדומה שבלימוד בבית הספר של הרבנים הוקבע לימוד הרמב"ם ג"כ. אבל לילדים אין צורך בזה.

ואם בשביל דברי מוסר ודרך ארץ שבהרמב"ם הלא בסדור שסדרנו בקאמיסי' קבענו לימוד ספרי מוסר ודרך ארץ הכוללים עוד דברי מוסר ויושר המדות יותר ממה שמבואר בהרמב"ם כי הרמב"ם עיקרו על הדינים ולא ע"ד המוסר. ואחד מהם ספר מנורת המאור שיכולים ללמדו גם לילדים ובו מבואר מדברי המדות הרבה מאד הנצרך מאד לכל נפש.

(ג) וע"ד התרגום אשכנזי על סדר התפלה ועל החיבורים הנ"ל אף כי לא שאל כבודו חוות דעתי ענין טוב העתקת גוף ועצם התרגום בכל זאת ההכרח להענין לחוות דעתי. שעיקר ענין התרגום האשכנזי על כל הנ"ל לא די שלא יועיל לא להמלמדים ולא להתלמידים, ואדרבה יזיק לענין הלימוד ויבלבל את המלמד ותלמידיו. כי במדינתנו אשר הילדים מתחילים בלימוד בבית הספר אין יודעים עדיין שפת אשכנזי נקי' רק שפה המדוברת בבית אמם ובחדר הורתם. ובקריאתו תרגם לשון אשכנזי הנקי' לא יבינו דבר בו. וגם הגדולים אין מבינים בו. ולזאת לא יאומן להרגיל העם להרגיל כקטן כגדול לדבר צחות לשון אשכנזי ולבטל לשון המהלכת בכל מדינות אלו ממאות שנה.

וגם כי אחרי שהוסכם ע"פ הקאמיסי' שלא ילמדו פי' התו' ונביאי' וכתובי' עם הילדים כ"א ע"פ פירש"י המסוכם ומקובל לכל ישראל ורובו מדבר חכמי המשנה והתלמוד שפירשו כן הפסוקים בגמרא או במדרשים והוא נלמד באחת משלש עשרה מדות שהתו' נדרשת בהן, כמ"ש הרב הגדול בישראל מהר"מ אלשיך בכמה מקומות בפירושו לתורה, א"כ בלתי אפשר שיתנהגו הילדים ע"פ תרגום אשכנזי שבהרבה מקומות פירושו נוטה מפירש"י.

עוד זאת בהיות תוכן כוונת הממשלה הוא שילמדו הנערים לשון המדינה היינו לשון רוסיא בשפה ברורה יען שהוא ההכרחי לכל אחד לידע ולהבין אותו בדרכי המסחור ובענינים שבין אדם לחבירו, ומה בצע כי ידע לשון אשכנז אשר אינו נוהג בהמדינה זולת באנשים העוסקים במסחר חוץ למדינה אשר נמצאו מאחב'י אחד מאלך וכמו לשון צרפת אשר אין לומדי' כ"א להשלמה. כמ"כ לשון אשכנז. ע"כ ודאי הממשלה לא תבקש מאתנו שנניח לשון המדברת שבפי כל המהלכת בינינו מאבותינו ואבות אבותינו ממאות שנים ונתפוס לשון אשכנזי אשר מעולם לא נשמע כזאת לעזוב לשונם לשוא מלבד שא"א הדבר כלל. וזה יגרום שנאת חנם ופירוד והתחלקות, שכל אב לא ירצה שבנו ידבר בלשון אחר ממנו ושיהי' אשכנזי, ולשון אשכנז הנקבע בקאמיסי' ללמוד רק להשלמה בקלאסין גדולים שאחר ראזראד ראשון וראזראד שני ולא בשני ראזראדין אלו.

(ד) ע"ד סידורי תפלה הנה בכל אחב"י שבמדינות אדונינו הקיר"ה יש שני סידורים, האחד נק' נוסח אשכנז כנוסח אשכנז ממש, השני נק' נוסח ספרד, ושניהם ענין אחד ממש, רק יש הפרש ביניהם בענין קדימה ואיחור, ושניהם נדפסו ברשיון הצענזור מקרוב. וע"כ החובה והמצוה לכל אחד להתפלל בסידור התפלה כפי הרגילו בבית אביו ואמו שלא לבלבלו לשנות עליו הסדר.

קצרו של דבר שלאחר העיון אין לשנות כלל ולגרוע בלימוד תוה'ק שום דבר הן בתנ"ך הן במשנה הן בגמ' ושולחן ערוך וספרי מוסר ממה שנקבע בהפריגראף שנעשה בקאמיסי' עפ"י הסכם כל הקאמיסי' ובזמן ארבעה חדשים אשר נתאשר ונתקיים מהממשלה. ושולח אני תשובתי זאת אל כבודו ע"י איש שטאפעט כבקשתו.

ולקבל החו"ש מאדון השלום אוהבו דו"ש מלו"נ

מנחם מענדל בא"א מוהר"ש שכנא ז"ל שניאורסאהן