ספריית חב"ד ליובאוויטש

אדמו"ר ה"צמח צדק" ותנועת ה"השכלה" - פרק א. — מעין הקדמה

הנשיא הוד כ"ק אדמו"ר אאזמו"ר הרה"ק כקש"ת מוה"ר מנחם מענדל זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע. — בעל ה”צמח צדק".

נולד ביום הראשון כט אלול תקמ"ט — התחלת הנשיאות: יו"ד כסלו תקפ"ח — הסתלקותו: י"ג ניסן תרכ"ו.

בן שמונה ושלשים שנה שני חדשים ואחד עשר יום הי' הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק כקש"ת מוה"ר מנחם מענדל בהרה"צ מוה"ר שלום שכנא (בהחסיד הר' נח) והרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה בתו הבכירה של הוד כ"ק אדמו"ר הזקן, חתן הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי כשעלה בגורלו לקבל על עצמו עול נשיאות חסידי חב"ד.

כשהי' בן חמש עשרה שנה — תקס"ד — העמיס עליו הוד כ"ק זקנו אדמו"ר להיות לחבר טוב לדודו הרה"ק הר"מ בעניני עסקנות הכלל, נוסף על עבודתו בקדש שהופקד מאתו לקרוא את מכתבי השאלות שהגיעו בעניני תורה ואחרי עיונו לעצמו ופלפולו עם דו"ז הרה"ק הרי"ל — אחי הוד כ"ק אדמו"ר — יציע — בכתב ראשי פרקים — להוד כ"ק אדמו"ר את תשובתו.

כשהתיישב עם הוד כ"ק חותנו — תחלת תמוז תקע"ד — בליובאוויטש348 התנה, אשר לא יטרידו אותו בעניני הכלל והתבודד לשקוד בתורה בהתמדה גדולה349 וכל השאלות שנתקבלו להוד כ"ק אדמו"ר האמצעי הי' מעיין בהם, מרציא את תשובתו להוד כ"ק אדמו"ר ואלו שהסכים עליהם הי' עונה להשואלים. ככה התנהג כשתים עשרה שנה.

בשנת תקפ"ז כשהלשינו את הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי ונצטוה לבא לוויטעבסק, הכניס הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק בעל צמח צדק עצמו בעסקנות הכלל. ראשית ענינו הי' לארגן ועד עסקנים — מחוגים שונים — להוכיח צדקת הוד כ"ק חותנו אדמו"ר ומסר עצמו לעבודת תעמולה לעבודת האדמה בפלכי וויטעבסק ומינסק, כי בפלך מאהליב כבר היו הרבה ישובים.

אלו שהתיישבו במושבות בפלך חערסאן כבר הצליחו לעשות חיל ברכוש גדול, הרבה מהם נהגו להפריש מעשר לצדקה וחלק מהצדקה היו מוסרים על דעתו של הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי, גם בעלי הישובים בפלכי וויטעבסק, מינסק ומאהליב נתחזקו בנחלותיהם בתמיכת העזרה מהקופה שיסד הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי לבנות הנהרסות, והרבה מהם כבר פרעו את חובותיהם לקופה החקלאית.

שלש שנים האחרונות לנשיאות אדמו"ר האמצעי, תקפ"ה-ז, היו שנות ליקוי בפרנסה

והתקציב הדרוש לכלכלת המשפחות בכולל חב"ד באה"ק ת"ו נתמלא רק לשליש והחובות שם עלו למעלה ראש. וילוה הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי מקופה החקלאית למלאות את התקציב של קופת אה"ק ת"ו.

הוד כ"ק אדמו"ר הצמח צדק קבע ועד של חמשה מזקני החסידים: הרב ר' משה מייזיל מווילנא350 הרב ר' ברוך מרדכי מבאברויסק351, הרב ר' יצחק אייזיק מהאמיל352, הרב ר' הלל מפאריטש353 והרב ר' פרץ מבעשענקאוויטש354, אשר על פיהם יוחלטו כל עניני הכלל.

בשנת תקפ"ח החל הרה"צ הרה"ג ר' הלל מפאריטש את מסעותיו להמושבות דפלך חערסאן והי' מתעכב שמה מדי שנה בשנה שלשה חדשי הקיץ. מלבד השפעתו על יושבי המושבות בעניני תורה ויראת שמים בדרכי החסידות, הנה היתה השפעתו מרובה עליהם בעניני הנהגה באהבה ובאחוה ובמדות טובות.

מצביא וסדרן מצוין355 הי' הוד כ"ק אדמו"ר ושיטה מיוחדת היתה לו בעסקנות הכלל לעשות כל דבר בסתר ובסוד ורק אלו שעל ידם נעשו הדברים היו יודעים מזה. כשיצא החק לקחת את צעירי ישראל לצבא סידר הוד כ"ק אדמו"ר אשר במקומות כינוס פלוגות היהודים יהיו אנשים מיוחדים שיתענינו במצבם המוסרי של העובדים בצבא, לעודדם ולחזקם בשמירת המצות ואשר לא יפלו בפח ההמרה ח"ו אשר פרשו לרגלם356.

הוד כ"ק אדמו"ר התענין במצב ישראל הכלכלי ויעץ להחסידים להסתדר בעבודת האדמה וגם עזר להם בתמיכת כסף. ולהיות כי כבד הי', מפני חק המלכות, להתיישב בכפרים, עלה בדעתו הקדושה לקנות אחוזת נחלה גדולה בתחום המושב בפלך מינסק357 ולהושיב שם משפחות יהודים.

בשנת תר"ד, לערך, קנה שטח אדמה עם יער גדול מאת הנסיך שצעדרינאוו בפלך מינסק, יסד את המושבה שצעדרין ויסדר ועד לנהל את עניני ההתיישבות במושבה. את אדמת הזריעה מסר ליד המתיישבים ויעזר להם גם בכלי עבודה, ואת היער מכר להגביר ר' אפרים האלאדעץ מבאברויסק, בתנאי אשר יתן קורות לבנין בתים ורפתים במושבה, ובכסף הפדיון מהיער ישלמו חובות הקני' והוצאות הסתדרות המושבה358.

יסוד המושבה שצעדרין עשה רושם גדול בין היהודים וגם בספירות שרי הממשלה, ושרי פלך מינסק וויטעבסק ומאהליב הודיעו עד"ז במכתבי תהלה לשר הפנים.

שר פלך מינסק הודיע לשר הפנימי, כי הרבי שניאורסאהן מעיר ליובאוויטש קנה אחוזה גדולה מאת הנסיך שצעדרינאוו ויסד שם — ברשות בית פקידות פלך מינסק — מושבה עבור יהודים ובזה הרים מצבם של היהודים שימנעו עצמם ממסחרי רוח — ווינט

געשעפטן, כי הרבי שניאורסאהן מליובאוויטש יש לו השפעה גדולה על כל היהודים הגרים במרחבי מדינת רוטיא, גם פלוגת המתנגדים — מלפנים — ופלוגת חסידי — וואהלין ופולין כי שוקד הוא לטובת היהודים גם במצבם החמרי ומיסד בפלך מינסק מושבה בשביל היהודים.

שר פלך וויטעבסק הודיע לשר הפנימי, כי הרבי שניאורסאהן חתנו של הרבי שניאורי מליובאוויטש, נכדו של הרבי בארוכאוויטש מעיר ליאדי, אשר הרבי מענדיל שאכנאוויטש שניאורסאהן הוא נכתב בין אזרחי עיר וויטעבסק, הנה הנהגתו טובה ויש לו השפעה גדולה על היהודים ופונים אליו בשאלות ע"ד הטבת מצבם הכלכלי.



348 על ההערות לא רשום למי הם, אבל מסגנון כמה הערות אפשר ליחסם לכ"ק אדמו"ר זי"ע.

הערות נוספות מהמו"ל להוצאה הנוכחית, נוספו בשולי הגליון באותיות איטלקיות, וכן בסוף מספר הערות, בחצאי ריבוע.

אחרי הסתלקות הוד כ"ק אדמו"ר הזקן התיישב — ישיבת ארעי — בעיר האדיאטש ויתפרנס מעסק שקים עם שותף ר' משה הכפרי. ר"מ הי' נוסע לכפרים וקונה הסחורה הדרושה לתפירת שקים וכ"ק אדמו"ר הי' מנהל את החשבונות ומסדר את הסחורה, ישנה וחדשה. הר"מ הוא זקנו של הרב ר' משה מאדיעווסקי.

349 הייתי רובא דרובא לומד ח"י שעות במעל"ע מחציתם בעמידה וחמש מהן הייתי עוסק בכתיבה — כן הוא כותב לכ"ק בנו אאזמו"ר מוהר"ש נבג"ם זי"ע.

350 ראה אודות הנ"ל: בית רבי ח"'א פכ"ו וסוף ח"ב.

351 הרב רב"מ אייטינגא, ראה אודותיו: ביקור שיקאגא שיחה ב. (ספר השיחות תש"ב ע' 314].

352 ראה אודותיו: שיחת שמע"צ תרצ"ד אות יב, התמים ב' ע' ק"כ ועוד. [לקוטי דיבורים כרך א ע' סז].

353 ראה אודותיו: שיחת חה"פ ה'תש"ג אות נ"ב. [ע' 179 ואילך].

354 ראה אודותיו: התמים ג' ע' כ"ב.

355 כשהייתי בן שלש הדריכני כ"ק אאזמו"ר להיות מסודר וכשהייתי בן חמש אמר לי כ"ק אאזמו"ר שצריכים לייגע להיות מסודר יותר מהיגיעה להיות למדן, כי הסדר הוא א' מעקרי היסודות בכל עניני השכלה ומדות — ככה הוא כותב לבנו כ"ק אדמו"ר מוהר"ש זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע.

356 כל דבר העבודה בצבא הי' בכדי שימירו, ח"ו, את דתם.

357 האדמה שמה היתה טובה לזריעה ובקירוב לערי מושבי היהודים.

358 ראה עד"ז בפרטיות יותר בקונטרס ביקור שיקאגא ע' 29.